תרומות חד פעמיות או מזדמנות בסכומים צנועים, אינן משקפות שינוי במצבו הבסיסי של הנזקק לגמלת הבטחת הכנסה ולכן ראוי שלא להביאן בחשבון לעניין היקף הכנסותיו של מקבל הגמלה.

לאור האמור, הוציא לאחרונה המוסד לביטוח לאומי הנחיות באילו תנאים תמיכה כספית או יתרות זכות בעובר ושב, יחשבו כהכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה. להלן ההנחיות:

תמיכה שתחשב כהכנסה:

1. כל הסכום נחשב כהכנסה כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים:

א. יש תמיכה כספית הנמשכת 6 חודשים רצופים או 6 חודשים מתוך 9 חודשים.

ב. סך התמיכה מעל 17% (כיום 1,363 ש"ח) מהשכר הממוצע במשק למשפחה ומעל 13% ( כיום 1,042 ש"ח) מהשכר הממוצע במשק ליחיד מידי חודש.

2. תמיכה המועברת על ידי הוראת קבע לכיסוי הוצאות של התובע כגון: חשמל, מים,טלפון, טלוויזיה, משכנתא, שכר דירה, שכר לימוד, גן. ההוצאות ששולמו בהוראת קבע ייחשבו כהכנסה בחודש הרלוונטי.

יתרות זכות בחשבון עובר ושב:

יתרות זכות בחשבון עובר ושב יחשבו כהכנסה בתנאים הבאים:

1. סכום כסף מעל הסכום הקובע עפ"י הרכב המשפחה(לפי טבלת תעריפי גמלה לגילאי 55 ומעלה).

2. היתרה כאמור לעיל נכונה למשך 3 חודשים רצופים.

תמיכה שלא תחשב כהכנסה:

סכומי כסף לא יחשבו כהכנסה כאשר:

1. סכומי כסף שהופקדו בסמוך להגשת התביעה וזאת מאחר וסביר שמדובר בסיוע למי שלא היו לו מקורות קיום.

2.       סיוע שהוא גמילות חסדים על בסיס הלוואה.

3.       תמיכה מזדמנת בסכום נמוך מ-17% מהשכר הממוצע במשק למשפחה (כיום 1,363 ₪) ופחות מ-13% מהשכר הממוצע במשק ליחיד (כיום 1,042 ₪).

4.       תרומה חד פעמית עד גובה השכר הממוצע במשק (כיום 8,015 ₪) במהלך 12 חודשים רצופים.

5.       סכומי כסף המהווים חלק מהוצאות הבית שמקורם מבן משפחה שחי במשק בית משותף עם התובע.

6.       סכומי כסף המהווים חלק מתשלום שכר דירה שמקורם מבן משפחה/אחר ששכר דירה במשותף עם התובע.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.