להלן פניית מר דודו קוכמן מזכ"ל האיחוד החקלאי ליו"ר ולחברי מועצת מקרקעי ישראל בעניין אפליית המגזר החקלאי:
"בימים אלה פורסמה הצעת החלטה, אשר בכוונת מועצת מקרקעי ישראל להביא לאישור ביום – 28.12.09 ויש בה כדי להעניק הטבות מפליגות מחד לאוכלוסייה מסויימת, הצעה המקפחת בקיצוניות את זכויות חוכרי המקרקעין המהווים "קרקע עירונית" בהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך - 1960 הנכללים בתחום המגזר החקלאי.
בהצעה זו המוגשת לחברי המועצה המדינה מעבירה הטבות ענק בשווי של מיליארדי ש"ח לחוכרי הקרקעות.
חלה חובה מוחלטת להציג לחברי מועצת מקרקעי ישראל תחשיב מפורט על כל הטבה הנובעת מכל אחד מסעיף ההצעה בגין פטור מדמי חכירה מהוונים ו/או מדמי היתר אשר ניתנים לחוכרי המגרשים אגב ביצוע הרפורמה.
נבקשך להשעות הדיון בהצעת הרפורמה עד לקבלת תחשיב כלכלי מפורט על הטבות הרפורמה לחוכרי קרקעות המדינה.
א. זכויות בניה במתנה במגרשים עד 280 מ"ר – סעיף 3.3.2 להצעה
- על פי סעיף 3.3.2 להצעה מס' 278 בכוונת מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה ביום 28.12.09 להעניק בין השאר מתנות בסכומי עתק לכל בעלי המגרשים אשר גודלם עד 280 מ"ר בכל רחבי הארץ.
המתנה היא פטור גורף מדמי חכירה מהוונים, בד"כ 91%, ואף מדמי היתר בד"כ 31% משווי זכויות הבניה שטרם נרכשו באותם מגרשים.
- הצעה דומה נכללת בהצעה לתיקון החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1184.
- המתנה האמורה ניתנת באופן גורף לכל דיכפין לרבות לחוכרי מגרשים במרכז הארץ בעלי ערך גבוה מאוד. הצעת ההחלטה לא נותנת כל מידע לציבור בכלל ולחברי המועצה בפרט מהו שוויה הכספי של הטבה זו הבאה ממשאבי הציבור ויתרה מכך למה מועדפים אזרחים מסויימים בהטבה זאת, בעוד אחרים הגרים לעיתים עשרות מטרים מהם אינם זכאים להבות אלו.
- זאת ועוד, מתן הפטור – באמצעות החלטת מועצה - נוגד את הדין הקבוע בחיקוק ואינו עולה בקנה אחד עם התנהלות תקינה של גוף ציבורי בכלל, ועם התנהלות תקינה לקבלת החלטות - בפרט. כמו כן ספק אם החלטה מעין זו – הנוגדת חיקוק – תצלח ערכאה שיפוטית.
- לאור האמור לעיל, יש לסגת מהחלטה זו – המעניקה פטור גורף ובלתי מידתי מדמי חכירה כאמור.
הערות לנוסח ההצעה וסעיפיה
אזורי עדיפות לאומית וקו עימות- סעיף 1 (ההגדרות)
אזורי עדיפות לאומית נקבעים מעת לעת על ידי ממשלת ישראל ואין צורך שיאושרו על ידי מקרקעי ישראל.
סתירה לכאורה בין הוראות סעיף 3.2 לסעיף 3.3
בסעיף 3.2 להצעה נאמר מפורשות כי חוכר "יידרש לשלם, בנוסף לכל תשלום אחר"..."עבור יתרת הזכויות בתכנית עד מלא הזכויות בתוכנית בעת ההקצאה".
לעומת זאת בסעיף 3.3 מפורטת רשימה ארוכה של סוגי נכסי מקרקעין אשר "הקנית בעלות בהם תעשה ללא תשלום".
יש ליישב הסתירה בין הסעיפים.
כמו כן יש לתת את הדעת על תשלום עבור "דמי היתר" קרי זכויות בניה שהתווספו למגרשים לאחר הקצאתם.
האם גם דמי ההיתר ניתנים במתנה למעבירי הבעלות?
מהי שווי ההטבה בעניין זה לכ"א מנכסי המקרקעין המפורטים בסעיף 3.3?
באם הוראות סעיף 3.3 גוברות על סעיף 3.2 מדובר בהטבות ענק בשווי עשרות מיליארד ₪.
יש לקבל תחשיב מדויק על הפסדי ההכנסות המדינה בגין דמי חכירה מהוונים ו/או דמי
היתר ביחס לכ"א מנכסי המקרקעין המפורטים בסעיף 3.3.
סעיף 3.5 הוצאת נכסי מקרקעין שהם "קרקע עירונית" במגזר החקלאי – נוגדת הוראות החוק
הצעת ההחלטה 278 עוקפת את תיקון 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל. לפי התיקון כל קרקע, בעיר ובכפר, המיועדת בתכנית בתוקף לבינוי למגורים או לתעסוקה (לא חקלאית) היא "קרקע עירונית". על כן אין כלל צורך להזכיר בהחלטה את המונח קרקע עירונית ובודאי שאין להבחין בין קרקע עירונית אחת (בעיר) לבין קרקע עירונית אחרת (למשל בקיבוץ).
סעיף 4כ לחוק מצמצם את שיקול הדעת של המועצה לגבי אפשרות הגבלת העברת הבעלות בחלק "העירוני" של נחלה חקלאית ומכיוון שהמחוקק כבר נתן דעתו בעניין. אין להכניס שיקולים נוספים וזרים באמצעות החלטת מועצה, מכיוון שמדובר בחריגה מהותית וקיצונית מסמכות המועצה בעניין שכבר נקבע בחוק ואשר אינו מבחין בעניין מגורים ותעסוקה במיקום הקרקע.
כל תנאי המוצע במועצה לאמץ, בהקשר להיקף החלק העירוני בנחלה, נוגד את חוק התכנון והבנייה, ואת תוכניות המתאר המקומיות של הישובים, המגדירות במדוייק את היקף החלק העיורני בנחלה וכידוע למועצת מקרקעי ישראל אין סמכות לדון בעניינים הנגזרים מדיני התכנון והבנייה.
סעיפים 3.5.5,3.5.4,3.5.2,3.5.1, מחריגים מהוראות הרפורמה נכסי מקרקעין במגזר
החקלאי המוגדרים כ"קרקע עירונית" בחוק מקרקעי ישראל.
מדובר בפגיעה קיצונית ובלתי מידתית בחוכרים במגזר החקלאי אשר יש להחיל עליהם
את הוראות הרפורמה באופן שווה.
יש למחוק הוראות מפלות אלו מהצעת ההחלטה.
סעיף 3.9 - העברת בעלות בישוב קהילתי ובישוב חקלאי
הוראות ההצעה מעניקות למינהל מקרקעי ישראל סמכות לבחון קריטריונים להעברת בעלות בישוב קהילתי קטן ובישוב חקלאי.
הוראות אלו סותרות את הוראת חוק מינהל מקרקעי ישראל שם נקבע במפורש בסעיף 4(כ) כי העברת בעלות תהיה לפי הכללים שתקבע מועצת מקרקעי ישראל ולא מינהל מקרקעי ישראל ואין לאצול סמכות זו.
כללים אלו קבועים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1064 "הליכי המלצה על קבלת מועמדים לרכישה זכויות חכירה במקרקעין ביישובים חקלאיים ובישובים קהילתיים.
בכל מקרה לפקידי המינהל אין הכלים והידע לעסוק בהליכי הקליטה.
בכל מקרה, אם וכאשר תועבר בעלות לחוכרים בקיבוץ או בכפר יש לחייב רישום הערת אזהרה המחייבת בעת העברת הבעלות לקבל את הסכמת האגודה.
יש לתקן ההצעה בהתאם.
סעיף 3.3.5 – הקניות בעלות ללא תשלום
הוראות הסעיף מאפשרות העברת בעלות ללא תשלום של נכס מקרקעין אשר גודלו אינו עולה על 2 דונם באם ירכשו עבורו "מלא הזכויות הקיימות והעתידות"
חלקות המגורים בנחלות במושבים אשר הינן "קרקע עירונית" על פי חוק מקרקעי ישראל גודלן 2.5 דונם.
יש להגדיל תקרת גודל השטח בהתאם כדי לא להפלות לרעה את חוכרי הנחלות ביחס לחלקת המגורים שהיא "קרקע עירונית".
סעיף 4.3 וסעיף 4.4 המאצילות סמכויות
סמכויות אלו יש להשאיר בידי חברי המועצה ולא להאצילן לידי פקידי המינהל, שכן יש לבדוק כל מקרה לגופו.
נבקש לזמננו לישיבת מועצת מקרקעי ישראל כדי לאפשר לנו להשמיע ביעילות את הערותינו והסתייגויותינו מההצעה המעניקה מתנות מפליגות ממשאבי המדינה תוך קיפוח והדרה של אזרחים אחרים שכל אשמתם הוא שהם מתגוררים במרחב הכפרי."
אנו מקווים כי חברי מועצת מקרקעי ישראל יפעלו כנדרש מהם לתיקון העיוותים דלעיל אותם העלה והעביר אליהם מר דודו קוכמן מזכ"ל האיחוד החקלאי.