להלן הצעת החלטה לישיבת מועצת מקרקעי ישראל ליום 28.12.09 בעניין "רפורמה בניהול מקרקעי ישראל". תשומת ליבכם לקיפוח המגזר החקלאי בהחרגתו­­­­­­­­­­­­­­­­­ מהרפורמה בסעיף 3.5.

החרגה זו נוגדת את הוראות חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך - 1960 ואת הגדרת "קרקע עירונית" בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך 1960 שהיא "קרקע שיעודה לפי תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 הוא למגורים או לתעסוקה".

נוסח הצעת הרפורמה

"בתוקף סמכותה שבסעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, ובהמשך להחלטת ממשלת ישראל מס' 117 (ממ"י/5) בדבר רפורמה במקרקעין החליטה מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום ................כלהלן:

1. הגדרות

"אזורי עדיפות לאומית וקו עימות" – אזורי עדיפות לאומית, קו עימות עוטף עזה ושדרות רבתי כפי שיקבעו על ידי ממשלת ישראל מעת לעת ואשר יאושרו על ידי מועצת מקרקעי ישראל.

"בניין רווי" - בנין בן שתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה;

"דמי היתר" - דמי חכירה שנתיים או מהוונים עבור זכויות חכירה לבניה נוספת במקרקעין, בגינן לא שולמה למינהל תמורה.

"ועדת פרויקטים" – ועדה ובה חברים נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, המינהל, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

"ועדת חריגים" - ועדה בהתאם לסעיף 2ב' להחלטת ממשלה מס' 2214 מיום 12.8.07, ובה חברים נציג המינהל, נציג משרד השיכון ובינוי ונציג האוצר.

"זר" – כהגדרתו בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1148 בדבר הקניית זכויות במקרקעין לזרים וזכאים לעלות לישראל על פי חוק השבות, התש"י – 1950, או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה.

"חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה" – למעט אחד מאלה:

"חוזה חכירה מהוון" - חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, עבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או בהתאם להחלטת המועצה, או חוזה חכירה שניתן לשלם מראש את דמי החכירה לפיו בהתאם להחלטת המועצה;

"חוכר" – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין כחוכר של נכס מקרקעין על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, למעט –

(1) חוכר משנה;

(2) חוכר שהפר את חוזה החכירה עם המינהל ולא תיקן

את ההפרה;

(3) חוכר של נכס שנבנה שלא כדין או שלא בהסכמת

המינהל.

"החוק" – חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960.

"נכס מקרקעין" או "מגרש" – קרקע עירונית אשר מוחכרת על פי חוזה חכירה מהוון למטרת

מגורים או תעסוקה.

"המינהל" – מינהל מקרקעי ישראל.

"ערך הקרקע" – שווי זכות הבעלות כשהקרקע פנויה וריקה.

"קרקע עירונית" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960.

"שומה פרטנית" - אמדן שוויין של זכויות אשר נערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי

או שמאי מקרקעין מטעמו;

"תעסוקה" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960;

"שטח לבניה בפועל"- במגזר העירוני – במגורים (לרבות בניה למגורים בישוביים קהילתיים ) שטח מבונה על פי בקשה להיתר בניה, אשר הוקצתה ובגינו שולמה תמורה, בהקצאות קרקע למטרת מגורים החל מתאריך 20.11.1990.

במגזר החקלאי – בהרחבות - שטח אשר בגינו שולמה תמורה בהתאם להחלטות מועצה 612, 737,1180 וכן בניה בהקצאות להחכרת מגרשי מגורים בנויי במושבים בהתאם להחלטת מועצה 914.

2. החלטה זו תחול על מקרקעי ישראל (מדינת ישראל רשות הפיתוח וקרן הקיימת לישראל) למעט לעניין הקניית הבעלות. ככל שיתקבל אישור קרן קיימת לישראל לעניין הקניית הבעלות , היא תחול בהתאמה על מקרקעי קק"ל.

3. הקניית הבעלות בקרקע עירונית שהוחכרה על פי חוזה חכירה למטרת מגורים או תעסוקה.

3.1 המינהל יקנה בעלות בנכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום ובנכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, בהתאם לסעיף 4יז לחוק, למעט הקניית בעלות על פי שומה פרטנית, לרבות שומה פרטנית הנערכת על פי דרישת החוכר כאמור בסעיף 3.6.3 להלן.

3.2 חוכר שטרם שילם דמי חכירה מהוונים עבור זכויותיו במוחכר בהתאם להחלטות המועצה התקפות, יידרש לשלם, בנוסף לכל תשלום אשר נדרש לשלם כתנאי להקניית הבעלות, דמי חכירה מהוונים בהתאם לכללים הקבועים בהחלטות המועצה. בנוסף, במגרש שגודלו מעל 280 מ"ר ששולמה בגינו תמורה למינהל בעת ההקצאה על פי שטח לבניה בפועל, ישלם החוכר עבור יתרת הזכויות בתוכנית עד מלוא הזכויות בתוכנית בעת ההקצאה.

במגרש שגודלו עד 280 מ"ר ששולמה בגינו תמורה למינהל בעת ההקצאה על פי שטח לבניה בפועל , יכיר המינהל בתשלום זה כתשלום עבור מלוא הזכויות בתוכנית בעת ההקצאה.

3.3 ואלה נכסי המקרקעין שהמינהל יציע את הקניית הבעלות בהם ללא תשלום -

3.3.1 דירה בבנין רווי למגורים שהוחכר על פי חוזה חכירה מהוון;

3.3.2 נכס מקרקעין שהוחכר על פי חוזה חכירה מהוון למטרת

מגורים בבניה צמודת קרקע ואשר גודלו אינו עולה על 280 מ"ר;

3.3.3 נכס מקרקעין שהוחכר על פי חוזה חכירה מהוון למטרת

מגורים בבניה צמודת קרקע באזורי עדיפות לאומית ואשר אינו עולה על 3 דונם;

3.3.4 נכס מקרקעין שהוחכר על פי חוזה חכירה מהוון למטרת תעסוקה באיזור עדיפות לאומית א' עוטף עזה שדרות רבתי וקו העימות ושטחם אינו עולה על 10 דונמים;

3.3.5 נכס מקרקעין שהוחכר על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים בבניה צמודת קרקע או תעסוקה ונרכשו לגביהם מלוא הזכויות הקיימות והעתידיות במגרש ואשר אינו עולה על 2 דונם.

3.4 ואלה נכסי המקרקעין שהמינהל יציע את הקניית הבעלות בהם בכפוף

לתשלום:

3.4.1 הבעלות בנכס מקרקעין שהוחכר על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים בבניה צמודת קרקע, למעט הקניית בעלות בהתאם לסעיף 3.3 לעיל, תוקנה לחוכר בכפוף לתשלום המפורט להלן:

3.4.1.1 נכס מקרקעין שגודלו מעל 280 ועד 540 מ"ר– הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 3%, 3.5%, 4% ו-4.5% בשנה הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית ואילך, בהתאמה, מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר.

3.4.1.2 נכס מקרקעין שגודלו מעל 540 ועד 1,000 מ"ר – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 6%, 7%, 8% ו-9% בשנה הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית ואילך, בהתאמה, מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר.

3.4.1.3 נכס מקרקעין שגודלו מעל 1000 ועד 16,000 מ"ר הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 31% מן הפער בין שווי זכויות החכירה כפי שנקבעו והוגדרו בחוזה החכירה המקורי או כפי שמומשו מאוחר יותר ושולמו בגינן דמי היתר לבין שווי הבעלות בהתאם לשומה פרטנית שתיערך על ידי המינהל.

3.4.2 הבעלות בנכס מקרקעין שהוחכר על פי חוזה חכירה למטרת תעסוקה, למעט הקניית בעלות ללא תמורה בהתאם לסעיף 3.3 לעיל, תוקנה בכפוף לתשלום כמפורט להלן:

3.4.2.1 נכס מקרקעין שגודלו אינו עולה על 1,000 מ"ר - הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 6%, 7%, 8% ו-9% בשנה הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית ואילך, בהתאמה, מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר.

3.4.2.2 נכס מקרקעין שגודלו מעל 1000 ועד 5,000 מ"ר – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 31% מן הפער בין שווי זכויות החכירה כפי שנקבעו והוגדרו בחוזה החכירה המקורי או כפי שמומשו מאוחר יותר ושולמו בגינן דמי היתר לבין שווי הבעלות בהתאם לשומה פרטנית.

3.4.2.3 על אף האמור לעיל, נכסי מקרקעין שהוקצו בפטור ממכרז תועבר הבעלות בהתאם לפסקאות 3.4.2.1,3.4.2.2 רק לאחר שחלפו 7 שנים ממועד ההקצאה ואולם, בקרקעות שנודע למינהל כי לא מומשה בהן מטרת ההקצאה, לא תועבר הבעלות.

3.5 על אף האמור בסעיפים 3.3 ו-3.4 לעיל, הנכסים המפורטים להלן לא יהווה נכס מקרקעין הפטור מתשלום או נכס מקרקען הכפוף לתשלום ולא תוקנה בהם בעלות בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 4יז לחוק:

3.5.1 השטח המיועד למגורים בנחלה במושב עובדים ובכפר שיתופי, לרבות חלקת המגורים, למעט מגרשי מגורים שפוצלו בהתאם להחלטות המועצה ונהלי המינהל התקפים בדבר פיצול מגרשי מגורים מנחלה או מחלקת המגורים;

3.5.2 השטח המיועד למגורים בקיבוץ ובמושב שיתופי, לרבות חלקת המגורים, למעט מגרשי מגורים ששויכו לחברי הקיבוץ או המושב השיתופי בהתאם להחלטות המועצה התקפות;

3.5.3 נכס מקרקעין שהוחכר לנכי צה"ל למטרת הקמת תחנת דלק על פי המלצת משרד הביטחון;

3.5.4 נכס מקרקעין שהינו מפעל שהוקם על פי החלטה של המועצה בדבר החכרת קרקע למטרת תעסוקה לישובים חקלאיים אף אם נחתם חוזה חכירה נפרד בין המינהל לבין תאגיד משותף לישוב החקלאי ולאחרים.

3.5.5 משקי עזר בעלי חוזה חכירה למטרת משק עזר.

3.5.6 מוסד ציבורי כהגדרתו עפ"י החלטת מועצה 1105, שהוכר על-ידי המינהל ככזה, וששילם דמי חכירה שנתיים או כל תשלום אחר, לפי מטרה ציבורית או נכסים אשר הוקצו ללא מכרז למטרות ציבוריות. (כגון נכסים שהוחכרו לגופים הסתדרותיים).

3.5.7 בנכסים בהם החוכר ביקש למצות את זכויותיו שבחוזה החכירה הפרטני אשר הינו צד לו המיטיבות ביחס להסדרים תקפים שנקבעו ע"י מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה בהתאם לאמור בהחלטת המועצה 1054.

(הדגשות שלי – ב.מ)

3.6 ערך הקרקע לצורך העברת הבעלות ועריכת שומה פרטנית

3.6.1 ערך הקרקע של נכס מקרקעין שגודלו אינו עולה על 1,000 מ"ר יקבע על פי טבלאות ערכי קרקע שיקבעו על ידי המינהל לצורך ביצוע החלטה זו.

3.6.2 תוקף הטבלאות יהיה שנה אחת מיום פרסומן. על אף האמור, המועצה מסמיכה את מנהל המינהל, בתאום עם השמאי הממשלתי, להורות על עדכון הטבלאות אף בטרם חלוף שנה או על הארכת תוקפן לתקופה נוספת.

3.6.3 על אף האמור בסעיף 3.6.1, חוכר יהיה רשאי לדרוש כי ערך הקרקע יקבע בשומה פרטנית. דרש חוכר כי תיערך לו שומה פרטנית, יהיה התשלום בהתאם לשומה אף אם היא גבוהה מערך הקרקע שנקבע בטבלאות ויחולו הכללים הנהוגים במינהל לעניין השגה על שומות.

3.7 נכסים שלא ניתן לרשום את זכות הבעלות בהם בלשכת רישום המקרקעין

3.7.1 חוכר הזכאי להקניית הבעלות שלא בתמורה או בתמורה, ושולמה התמורה, ולא ניתן לרשום את הבעלות על שמו במרשם המקרקעין, לא יידרש לקבל את אישור המינהל ו/או לשלם למינהל תשלום כספי בגין כל תוספת בניה, שינוי יעוד ,ניצול ופיצול של אותו נכס. בעת העברת זכויות במגורים יסמיך המינהל את הגופים המשכנים לאשר העברת זכויות ללא צורך באישור נוסף.

3.7.2 היה החוכר זכאי להעברת בעלות ללא תמורה, יראו החלטה זו כהודעה של המינהל על אי התנגדות למתן היתר לעניין תקנה 2ג1 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970; היה החוכר זכאי להעברת בעלות בתמורה והתמורה שולמה בהתאם להחלטה זו, המינהל יודיע על אי התנגדותו למתן היתר בהתאם לתקנה 2ג1 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970.

3.8 תנאים והגבלות להעברת הבעלות

3.8.1 המינהל רשאי להתנות את העברת הבעלות במגרש בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בו בעתיד או לעניין התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על הנכס או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח הודעה לחוכר על העברת הבעלות בהתאם לחוק או במועד עריכת ההסכם על הקניית הבעלות, לפי העניין.

3.8.2 בענין הקניית זכויות לזרים:

3.8.2.1 מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 3.8.1, לא תועבר הבעלות לזר אלא בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 1148 בדבר הקניית זכויות במקרקעין לזרים וזכאים לעלות לישראל על פי חוק השבות, התש"י – 1950, או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה, בהתאמות הנדרשות;

3.8.2.2 בד בבד עם ביצוע הליך רישום הבעלות על שם החוכר, תרשם במרשם המקרקעין הערה אשר תעגן את הצורך בקבלת הסכמת המינהל להעברת זכויות במקרקעין לזר.

3.8.2.3 בחוזי המכר שיערוך המינהל עם רוכשי המקרקעין ייכלל סעיף המבהיר כי העברת הבעלות מהרוכשים לאחרים אשר הינם זרים טעונה הסכמת המינהל.

3.9 הגבלה על הקניית בעלות בנכס מקרקעין שהוחכר למטרת מגורים ביישוב קהילתי קטן וביישוב חקלאי

3.9.1 הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית (להלן – "הסוכנות") וכן אגודה שיתופית של ישוב חקלאי רשאים לבקש מהמינהל כי הקניית הבעלות לחוכרים בכל מגרשי המגורים בישוב קהילתי קטן או ביישוב החקלאי תותנה בהסכמת הסוכנות או האגודה השיתופית, לפי העניין.

3.9.2 הסוכנות והאגודה השיתופית ימציאו למינהל את הקריטריונים למתן הסכמתם להקניית הבעלות על ידי המינהל כאמור, לרבות נוסח הערה אותה הם מבקשים לרשום בפנקס המקרקעין לצורך הבטחת התניית העברת הבעלות במגרש בעתיד, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו מגרש, בהסכמתם;

3.9.3 מצא המינהל כי הקריטריונים למתן הסכמה כאמור סבירים, לא יציע המינהל להקנות את הבעלות במגרשי המגורים באותו ישוב ללא הסכמת הסוכנות היהודית או האגודה החקלאית, לפי העניין.

3.10 הגבלה על העברת בעלות בשל שטחו של המגרש:

בהתאם לסעיף 4כא לחוק, המינהל לא יעביר בעלות במגרש ששטחו עולה על 16 דונם, אלא אם כן תחליט המועצה שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כאמור.

4. הקצאות חדשות של קרקעות עירוניות למטרת מגורים ותעסוקה

4.1 בהקצאות חדשות של קרקעות עירוניות המיועדות על פי תוכנית תקפה למטרת מגורים ובהקצאות במכרז של קרקעות עירוניות המיועדות על פי תוכנית תקפה למטרת תעסוקה, תועבר לרוכש זכות הבעלות. האמור בסעיף זה יחול גם במקומות בהם טרם בוצע פרצלציה.

4.2 על העברת הבעלות כאמור בסעיף 4.1 יחולו כל התנאים והמגבלות בדבר העברת בעלות כמפורט בסעיף 3.8 לעיל, בהתאמות הנדרשות. רוכש זכות הבעלות יתחייב, כתנאי להקצאת הקרקע, כי בכל חוזי המכר שיערוך עם רוכשי המקרקעין בעתיד ייכלל סעיף המבהיר כי העברת הבעלות מהרוכשים לאחרים יחולו התנאים וההגבלות הכלולים בסעיף 3.8 לעיל.

4.3 המועצה מסמיכה את מנהל המינהל , בהתאם לכללים שיקבעו, להקנות את זכות הבעלות גם בקרקעות המיועדות על פי תוכניות מתאר מקומיות לפיתוח על אף שלא חלה עליהן תוכניות מפורטות בכפוף לאישור יו"ר מועצת מקרקעי ישראל; הוראות סעיף 4.2 יחולו על הקצאת זכות הבעלות בהתאם לסעיף זה.

4.4 על אף האמור בסעיף 4.1 לעיל, בהקצאות המפורטות להלן לא תוקנה זכות הבעלות בקרקע:

4.4.1 הקצאת קרקע למטרות ציבוריות, ובין היתר, והקצאת קרקע למשרדים ממשלתיים, לחברות ממשלתיות ולרשויות מקומיות;

4.4.2 הקצאות פרטניות או סוגי הקצאות אשר הנהלת המינהל החליטה כי קיים אינטרס מיוחד כי לא תוקנה בעלות בקרקע.

4.5 על הקצאות חדשות יחולו הנחות במקרקעין בהתאם להחלטות המועצה התקפות.

5 תכנון ופיתוח במקרקעי ישראל

5.1 פעולות התכנון יועברו מהמינהל לרשויות המקומיות, לרשויות הסטטוטוריות העוסקות על פי מטרותיהן בפיתוח,למגזר הפרטי ולמשרד השיכון

5.2 המינהל ישתתף בעלות התכנון המפורט בפרוייקטים אשר יבוצעו ע"י הרשות המקומית, ההשתתפות תהיה בהתאם לכללים שיקבעו במינהל מעת לעת. הרשות המקומית תשתף את המינהל בהליך התכנון.

5.3 על אף האמור, תכנון פרויקטים גדולים למגורים ו/או לשימושים אחרים, ותכנון פרוייקטים של פינוי מחנות צבא, חברות ממשלתיות ושימושים לא יעילים בקרקע יוכל להתבצע על ידי המינהל, בכפוף לאישור ועדת פרוייקטים. במידה ולא תתקבל הכרעה בוועדת הפרויקטים לגבי הגורם אשר יתכנן את הפרויקטים, יועבר הנושא להחלטת ועדת השרים לעניין הרפורמה במקרקעי ישראל.

5.4 במקרים בהם הרשות המקומית תסרב לבצע את פיתוח התשתיות העירוניות במקרקעי ישראל ובמקרים שבהם תיקבע ועדת פרויקטים כי נדרשת מעורבות ממשלתית בפעילות התכנון והפיתוח יבוצע התכנון והפיתוח על ידי משרד הבינוי והשיכון או משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה או מינהל מקרקעי ישראל במקרים בהם מדובר בתעסוקה שאינה באחריות משרד התמ"ת או משרד התיירות ונקבע על ידי ועדת הפרוייקטים שהמינהל יפתח.

5.5 על אף האמור בסעיף 5.4, משרד הבינוי והשיכון לא יקדם פרוייקטים חדשים לפתוח קרקע למגורים ולתעסוקה בתחום רשויות מקומיות השייכות לאשכולות 7-10 על פי החלוקה החברתית-כלכלית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אלא באישור ועדת חריגים המשותפת למינהל, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר. במקרה של מחלוקת יובא הנושא להכרעת ועדת שרים לעניין הרפורמה במקרקעי ישראל.

6. החלטה זו מעדכנת את החלטות מועצה מס' 1, 833, 1066 ומבטלת את החלטות מועצה מס' 1080, 1144".

נוסח דברי ההסדר להצעת הרפורמה

"ממשלת ישראל החליטה בהחלטת הממשלה מס' 117 מיום י"ח באייר התשס"ט (12 במאי 2009) (להלן – החלטת הממשלה מס' 117), לבצע רפורמה במינהל מקרקעי ישראל ובדרכי פעולתו. החלטה זו התקבלה בהמשך להמלצות שבדו"ח ועדת רונן – הוועדה לרפורמה במדיניות מקרקעי ישראל (אפריל 1997) ולהמלצות שבדו"ח ועדת גדיש – הוועדה הציבורית לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל (יוני 2005).

הרפורמה מבוססת על שני שינויים מרכזיים השלובים זה בזה. השינוי הראשון מתרכז במישור הארגוני, וזאת על ידי הפיכת המינהל לרשות פנים ממשלתית, שתוקם על בסיס דפוס עבודה מוכוון תהליך, במבנה של שלוש יחידות מקצועיות, שכל אחת מהן תעסוק באחד משלושה נושאים עיקריים: ליווי עסקאות וטיפול בחוכרים; הקצאה ושיווק של קרקעות בהתאם לצרכי המשק; שמירה על מקרקעי ישראל.

השינוי השני הוא שינוי ביחס לזכויותיהם של פרטים במקרקעי ישראל. לאורך השנים מצאו ועדות ציבוריות שונות שעסקו בנושא, לרבות ועדת גדיש, כי ביחס למקרקעין עירוניים רצוי שהבעלות בהם תועבר לחוכריהם, על מנת להביא לצמצום החיכוך בין המינהל לחוכרים. זכות החכירה לדורות זהה במובנים רבים לזכות בעלות; ואולם, העובדה כי לפרטים רבים בישראל מוענקת זכות חכירה לדורות, תוך שיור זכות הבעלות למדינה, לרשות הפיתוח או לקק"ל, מייצרת מגבלות משפטיות לא מעטות, ופוגעת ביעילות המשקית. העברת הבעלות במקרקעין אלה לידי החוכרים, תמריץ את הפעילות הכלכלית במשק, תקל באופן משמעותי על החוכרים שלא יידרשו עוד לקבל את הסכמת המינהל לביצוע פעולות שונות, ותשחרר את המינהל ממטלות רבות המוטלות כיום לצורך טיפול בחוכרים אלה. ברור מאליו כי מעת שתועבר הבעלות לידי החוכרים, המינהל לא יאלץ להידרש לטיפול בהם, הוא יוכל לקיים בצורה יעילה ומיטבית את תפקידיה האחרים, בהתאם למטרות הרפורמה.

לצורך מימוש מטרות הרפורמה, תוקן חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960, באופן המרחיב את תחולת סעיף 4יז לחוק מינהל מקרקעי ישראל (להלן – החוק), בהתאם להחלטת הממשלה מס' 117. יצויין כי, צעד ראשון לקראת העברת הבעלות במקרקעין לחוכרים, תוך יישום ראשוני של המלצות ועדת גדיש, התבצע כבר בתיקון האחרון לחוק האמור משנת 2006 - חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006 (ס"ח התשס"ו, עמ' 312), שם נקבע מנגנון להעברה של זכויות בעלות לחוכרי דירות בבניין רווי.

בתיקון לחוק נקבע כי בהעדר התנגדות, הרשות תקנה בעלות לחוכר של קרקע עירונית על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה (להלן – "נכס מקרקעין") אשר מועצת מקרקעי החליטה כי תוצע הבעלות בו, בפטור מתשלום או בכפוף לתשלום, בהתחשב, בין היתר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו של נכס המקרקעין.

סוגי הנכסים בהם תוקנה הבעלות נקבעו בהצעה זו בהתאם להחלטת הממשלה.; בסעיף 3.3 נקבע סוגי הנכסים שהמינהל יציע את הבעלות בהם בפטור מתשלום ובסעיף 3.4 נקבעו סוגי הנכסים שהמינהל יציע את הבעלות בהם בכפוף לתשלום. בסעיף 3.5 נקבע סוגי הנכסים שלא תוצע בהם הבעלות בהתאם לסעיף 4יז' לחוק. מדובר בסוגי נכסים אשר מהווים חלק בלתי נפרד מיחידת קרקע שהוחכרה שלא על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה, דוגמת השטח המיועד למגורים בנחלה, לרבות חלקת המגורים בנחלה, וכן סוגי נכסים שהוקצו למטרות ייחודיות ותוך הטלת הגבלות על עבירות זכות החכירה כגון נכסי מקרקעין שהוחכרו לנכי צה"ל לצורך שיקומם והקמת מפעלים לתעסוקה של ישוב חקלאי.

באשר לנכסים לגביהם נקבע כי הבעלות תועבר בכפוף לתשלום, ערך הקרקע של נכסים שגודלם אינו עולה על 1,000 מ"ר יקבע על פי טבלת ערכי קרקע ואילו בנכסים שגודלם עולה על 1,000 מ"ר או נכס שאינו עולה על 1,000 מ"ר אך החוכר ביקש שתיערך שומה פרטנית, ערך הקרקע יקבע על פי שומה פרטנית.

במקרים בהם ערך הקרקע נקבע על פי שומה פרטנית לא יחולו הוראות סעיף 4יז' לחוק למעט לעניין התנאים וההגבלות שניתן להטיל על העברת הבעלות.

גודלי המגרשים המוצעים הינם לאחר המלצת מנהל המינהל ואינם חורגים ממגבלת 25% בהתאם להחלטה מס' ממ"י/5 של ועדת השרים.

עוד מוצע, כי בהתאם למצב הקיים, גם לגבי סוגי נכסים נוספים שיועברו לבעלות לפי הצעה זו, יהיה המינהל רשאי להתנות את הקניית הבעלות בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בנכס המקרקעין בעתיד או התחיבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס מקרקעין, כך לדוגמה יחולו על העברת הבעלות המגבלות בדבר העברת זכויות לזרים.

מאחר שישנם נכסים שהינם מסוג הנכסים שמוצע להעביר בהם את הבעלות, אולם, לא ניתן כיום לרשום את הנכס בלשכת רישום המקרקעין בהעדר פרצלציה, מוצע, בהתאם לקבוע בהחלטת הממשלה, לקבוע כי במקרים אלה ובכפוף לתשלום התמורה הקבועה בהצעה, לא יידרש החוכר לקבל את אישור המינהל ו/או לשלם למינהל תשלום כספי בגין כל תוספת בניה, שינוי יעוד ,ניצול ופיצול של אותו נכס.

בסעיף 5 להצעה מוצע כי פעילויות התכנון והפיתוח יועברו מהמינהל לרשויות המקומיות, לרשויות סטטוטוירות העוסקות על פי מטרותיהן בפיתוח ולמגזר הפרטי בתנאים הקבועים בהצעה; "