ביום 9 בדצמבר 2009, אושרה ע"י ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שמטרתה להסדיר בחקיקה ראשית את תהליכי ועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים הקטנים בפריפריה: 'הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (ועדות קבלה ביישובים קהילתיים בגליל ובנגב), התש"ע – 2009'.

פתרון חקיקתי זה הינו בכוונה לתת מענה לביקורת שהועלתה כנגד ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים, בין היתר גם ע"י המערכת המשפטית. עיגון ההליך בחקיקה יצור מנגנון אובייקטיבי של ביקורת ויעניק משקל לסוגיית זכויות אדם, במקביל לכך שיבהיר באופן נחרץ את זכויות היישובים הקהילתיים לשמור על אופיים וייחודם.

הצעת החוק מאמצת את עיקרון שימור הקהילה אשר הינו אחד מעקרונות היסוד של ההתיישבות בכלל ושל ה'מצפים' בפרט, כאשר גיבושה וחיזוקה של הקהילה הם, בין היתר, תנאי להישרדותה וכפועל יוצא להישרדותו של היישוב והצלחתו.

על פי ההצעה יהיה בחוק מסלול ערר בו יינתן לנציגי המדינה והרשויות הציבוריות אפשרות להכריע ולוודא שקילת שיקולים ענייניים בלבד ללא הפליה בתהליך הקבלה ליישובים. חשוב לשים לב כי מצוין במפורש כי החוק יחול על 'יישובים קהילתיים' בנגב ובגליל, כאשר גודל היישוב המרבי הוא 500 משפחות בלבד, הגודל המקובל כיום בתור סף עליון ליישוב קטן (גודל המאפשר שמירת כיתת גן אחת ביישוב) וכן על הרחבות של ישובים קהילתיים – בנגב או בגליל.

ראוי לציין כי הצעת החוק הינה של חברי הכנסת: ישראל חסון, שי חרמש, אורי אריאל, משה מטלון ויצחק ועקנין ולהלן סעיפים עיקריים מהצעת החוק:

"יישוב כפרי"– יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כקיבוץ, כמושב שיתופי, כמושב עובדים או ככפר שיתופי;

"יישוב קהילתי"– יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, או הרחבה של יישוב כפרי המאוגדת כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, שמתקיימים בו כל אלה:

(1) מספר יחידות הדיור ביישוב אינו עולה על 500;

(2) המספר המרבי של יחידות הדיור ביישוב הוגבל בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית או תכנית מיתאר מחוזית, כמשמעותן בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 .

הקצאה ורכישה של זכויות במקרקעין ביישוב קהילתי

6ב.

(א) הקצאת זכויות במקרקעין לאדם (להלן – מועמד) ביישוב קהילתי, לרבות מכוח דין, ובכלל זה מכוח ירושה על פי דין או צוואה, או רכישת זכויות במקרקעין על ידי מועמד להתיישבות ביישוב קהילתי, מותנית בהמלצה של ועדת קבלה.

(ב) ועדת קבלה תביא בחשבון, בין יתר שיקוליה, את השיקולים הבאים –

(1) המועמד הוא בגיר מגיל 18 ומעלה;

(2) יכולתו הכלכלית של המועמד להקים בית ביישוב קהילתי תוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת זכויות במקרקעין;

(3) כוונת המועמד לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;

(4) התאמת המועמד לאורח החיים ולמרקם החברתי של היישוב הקהילתי כקהילה בעלת לכידות חברתית ותרבותית, ובכלל זה התאמת המועמד להשקפת היסוד של היישוב הקהילתי כפי שזו הוגדרה בתקנון היישוב הקהילתי.

ערר על החלטות ועדת הקבלה

6ג.

(א) המועמד והיישוב הקהילתי רשאים לערור בפני ועדת ערר, על החלטת ועדת קבלה בעניין המועמד; בהחלטתה תשקול ועדת הערר את השיקולים המפורטים בסעיף 6ב(ב).

(ב) ועדת הערר תורכב מחמישה חברים והם: איש ציבור שימונה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים והוא יהיה יושב ראש הוועדה; נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר; נציג רשם האגודות השיתופיות; נציג התנועה שהישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם הישוב הקהילתי אינו חבר בתנועה או מסונף לתנועה - נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל; נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי.

להלן דברי ההסבר להצעת החוק:

"הצעת חוק זו נועדה להסדיר את פעולתן של ועדות קבלה ליישובים קהילתיים קטנים בנגב ובגליל, כולל הרחבות קהילתיות של ישובים כפריים (קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים וכפרים שיתופיים), ולעגן בחקיקה את הביקורת השיפוטית על החלטות ועדות הקבלה.

החל משלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, יזמה המדינה הקמת שורה של יישובים קהילתיים קטנים בגליל (מפעל ה"מצפים") ובנגב. היישובים נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר פיזור האוכלוסייה, וכמו כן לאפשר לתושבי יישובים אלה קיום אורח חיים קהילתי-כפרי המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. מימוש מטרות אלה חייב, ועודנו מחייב - כל עוד היישובים מוגדרים, על-פי הגדרות מקובלות, כיישובים כפריים (עד 500 בתי אב) - קיום מנגנון של מיון בקבלת המועמדים להתיישבות ביישובים (המאוגדים, ככלל, במסגרת אגודה שיתופית).

על פי המוצע, לא תחול הצעת החוק על הליכי קבלת חברים לאגודות שיתופיות המסווגות בתור קיבוצים ומושבים שיתופיים, מושבי עובדים וכפרים שיתופיים. אגודות שיתופיות מסוג זה הן, בדרך כלל, בעלות רקע שיתופי-חקלאי מובהק, ומקיימות מערכת חברתית וכלכלית משותפת ומקיפה. באגודות שיתופיות אלו, קליטת חברים לאגודה תמשיך להיעשות על פי המנגנון הקבוע בדין ובתקנון האגודה."

נדגיש כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל 1015 ו- 1064 קבעו הליכי ערעור אובייקטיביים וחיצוניים מתוך הצורך לוודא כי ועדות הקבלה לא פועלות משיקולים זרים ומפלים. אולם למרות זאת, בהעדר חקיקה ראשית המסדירה זאת, הוגשו עתירות לבג"צ ע"י מועמדים אשר לא היו 'עוברים' ועדות הקבלה.

ראו חוזרנו 121/2008 'תמיכת ממ"י בועדת קבלה בישוב חקלאי ובישוב קהילתי', שם ציינו את תמיכתו של מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, מר ירון ביבי, במוסד ועדת הקבלה בישוב חקלאי ובישוב קהילתי במסגרת תצהיר שנתן בבג"צ 3552/08 קמפלר נ. מינהל מקרקעי ישראל.

כולנו תקווה כי הצעת חוק זו תשתכלל לחוק בהקדם, ותסיר את החרב המונפת על צוואר היישובים ותחזיר עטרה לועדות הקבלה.

יש לציין לשבח את פועלו של רון שני ראש מ.א. משגב לקידום הצעת החוק בכל שלביה לצידו של ח"כ ישראל חסון.