בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 5.1.2009 התקבלה החלטת מדיניות מקרקעין בעניין זכויות משקי עזר. להלן נוסח ההחלטה (שמספרה 1178) שהתקבלה נדגיש כי ההחלטה תיכנס לתוקף עם חתימה שר הבינוי והשיכון ושר האוצר עליה ובנוסח שיחתם.

"הגדרות

"משק עזר" קרקע שהוחכרה או נמסרה למטרת משק עזר , הכוללת מגורים ועיבוד חקלאי ובלבד שהקרקע אינה מהווה נחלה כהגדרתה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

"פיצול מגרש" חלוקת מגרש המוחכר על פי חוזה חכירה לשני מגרשים או יותר, באופן המאפשר לבנות על המגרשים שנוצרו מספר יחידות דיור גדול מכפי שהותר עפ"י חוזה החכירה.

"מגרש מגורים" השטח שיאושר בתכנית סטטוטורית עפ"י תמ"א 35.

"יובל מוקדם" חידוש החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים אם נותרו עד 7 שנים לסיום
תקופת החכירה המקורית, כל זאת עפ"י בקשת החוכר.

כללי

1. החלטה זו תחול רק על מי שמחזיק או זכאי להחזיק חוזה תקף למשק עזר.

יובהר כי ההחלטה לא תחול על שטח שפוצל ממשק עזר ונחתם לגביו חוזה חכירה למטעים או חוזה לעיבוד חקלאים לתקופה ארוכה.

2. גודל המגרשים וייעודם יהיה בהתאם לצפיפות שנקבעה בתמ"א 35,תוך התחשבות בבינוי הקיים.

3. על שיעורי התשלום בהחלטה זו יחולו הנחות אזור בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות במועד הגשת הבקשה למינהל.

4. השומה לכל האמור בהחלטה זו תיערך ע"י שמאי ממשלתי, שמאי המינהל או מי מטעמם, לשווי קרקע ללא פיתוח וללא מחוברים.

5. בעל זכויות במשק עזר רשאי להמשיך להחזיק בזכויותיו ללא כל שינוי. דהיינו:

א. לשלם דמי חכירה שנתיים כקבוע בחוזה החתום עמו.

ב. לשלם עבור תוספת בניה מעל 160 מ"ר המוקנים לו בחוזה עפ"י האמור בהחלטה זו (סעיפים 11,12 )

ג. להעביר זכויות במשק עזר תמורת תשלום דמי הסכמה ועדכון שיעור הדח"ש ל- 1% מהשומה ששימשה בסיס לחישוב דמי ההסכמה.

ד. להוון את מגרש המגורים עליו קיימת יח"ד המקורית בתנאים שנקבעו בהחלטה זו.(סעיף14 )
ולחתום על חוזה לעיבוד חקלאי ליתרת השטח ליתרת התקופה של – 49 שנים.

6. בעל זכויות במשק עזר אינו רשאי לבצע שימוש חורג גם אם ניתן לכך אישור כדין ממוסדות התכנון.

עקרונות

7. בעל הזכויות יהיה רשאי לשנות את ייעודו של שטח משק עזר או חלקו לכל יעוד שהוא. לא תהיה מגבלה על גודל השטח המשנה ייעודו מחקלאי ליעוד אחר.

המימוש של היעוד החדש יהיה בכללים של החלטה זו.

לאחר שינוי יעוד כאמור, המינהל יוותר על סעיף ההשבה בחוזה ויאפשר מימוש היעוד החדש בתנאים שלהלן.

8. משקי העזר בהם השטח מפוצל פיזית לשני שטחים או יותר, או במקרים בהם קיימים שני חוזים של משק עזר אחד כאשר בחוזה אחד זכות למגורים ובשטח האחר זכות לעיבוד חקלאי בלבד, סעיף ההשבה ימשיך לחול על השטחים החקלאיים בהם אין בינוי של יח"ד המקורית של בעל הזכויות.
בשטח זה ייחתם חוזה חכירה לעיבוד חקלאי כולל סעיף השבה.

9. הוחלט על השבת הקרקע, ישלם המינהל פיצויים חקלאיים כקבוע בחוזה ובהתאם להחלטות מועצת מקרקע ישראל התקפות במועד ההשבה.

10 המינהל רשאי לשווק במכרז פומבי ,קרקע שהושבה לו, כאמור לעיל. אם מדובר בשטח משבצת של ישוב חקלאי, תתקיים ועדת קבלה לישוב כמקובל ובהתאם להחלטות המועצה שתהיינה בתוקף במועד השיווק.

11. תוספת בניה ליח"ד המקורית, בהקצאות שבוצעו החל מתאריך 20.11.90:

א. מעל 160 מ"ר ברוטו של יחידת המגורים המקורית במשק עזר, ועד למלוא זכויות הבניה עפ"י התכנית שחלה על משק העזר במועד בו הוקצו למתיישב הראשון הזכויות במשק העזר - יגבה המינהל דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע של זכויות הבניה המבוקשות.

ב. בגין תוספת בניה שמקורה בתכנית שאושרה לאחר המועד בו הוקצו למתיישב בחוזה חכירה הזכויות במשק העזר - יגבה המינהל דמי חכירה מהוונים בשיעור של 46% מערך הקרקע של זכויות הבניה המבוקשות, בכפוף לתשלום היטל השבחה כאמור בסעיף 13 להלן, ובלבד שנרכשו קודם לכן מלוא הזכויות עפ"י התכנית שחלה על המקרקעין בעת הקצאת משק העזר.

12. תוספת בניה ליח"ד המקורית ,בהקצאות שבוצעו לפני 20.11.90:

עבור תוספת בניה שמעל 160 מ"ר ישולם 46% מערך התוספת ללא צורך בבדיקת התכנית שחלה במועד ההקצאה.

13. היטל השבחה בכל אחד מהמקרים הנ"ל ישולם בהתאם להוראות התוספת השלישית לחוק התכנון הבניה תשכ"ה 1965.

מתיישב אשר שילם היטל השבחה כאמור לא יהא זכאי לכל החזר ו/או השתתפות מהמינהל בגין תשלומי ההיטל.

14. בעל זכויות במשק עזר רשאי יהיה להוון את זכויות מגרש המגורים עליו קיים בית המגורים המקורי.
השומה תהיה לשטח המגרש עם זכויות ל- 160 מ"ר בנויים כולל שטחי שרות.
שיעור ההיוון יהיה 5.5% ללא הנחות אזור, לתקופה של 49 שנה.

15. מקום בו החוזה מתיר הקמת 2 יח"ד, סעיף 14 הנ"ל יחול על 2 יח"ד בהתאמה,כל עוד 2 יח"ד מצויות במגרש אחד. פיצול אחת מיחה"ד הנ"ל יחייב השלמה ל- 51% עבור המגרש המפוצל.

16. מימוש שינוי היעוד

א. בעל משק עזר רשאי יהיה לממש שינוי יעוד בקרקע כולל השטח עליו קיים הבית המקורי בתמורה ל- 91% משווי הקרקע. אם חלה חובת היטל השבחה התשלום יעמוד על 51%. ניתן לקזז היטל השבחה ששולם בפועל עפ"י קבלות ובהתאם לשומה סופית. קיזוז היטל השבחה כאמור לא יעלה על 40% משווי העסקה. (התשלום למינהל לא יפחת מ- 51%).

1) למרות האמור לעיל מי ששילם דח"ש בשיעור של 1% משווי משק העזר בעקבות העברת זכויות ,בתקופה של 5 שנים ומעלה וחלה עליו חובת היטל השבחה , יעמוד התשלום על 46%.

ב. בעל משק עזר המצוי בתחום משבצת המשלם דח"ש יחסי לנחלה (איכלוס ראשון) יהיה רשאי לבצע שינוי יעוד על שטח משק העזר בתמורה ל- 91% משווי הקרקע,

עבור הקרקע עליה קיים הבית המקורי ניתן לשלם רק 5.5% כדמי היוון.

ג. שינוי היעוד יכול להתבצע בהינף אחד או לפי מימוש בפועל, בכללים כאמור לעיל.

ד. בוצע שינוי יעוד לגבי חלק משטחו של משק העזר והיעוד החדש מומש, ייחתם חוזה לעיבוד חקלאי על יתרת השטח החקלאי.

17. בהעברת זכויות של משק עזר, יש לשלם דמי הסכמה כמקובל במינהל עפ"י החלטות המועצה התקפות.

18. ניתן לבצע העברת זכויות תוך כדי שינוי יעוד. במקרה כזה ישולם עבור שינוי היעוד בכללים כאמור לעיל ולא ידרשו דמי הסכמה.

19. העברת זכויות במשק עזר הכלול בחוזה המשבצת של הישוב תותנה בחתימת חוזה חכירה ישירות עם הרוכש והשטח יגרע מחוזה המשבצת.

20. כל שינוי תכנוני ו/או העברת זכויות במשק עזר המצוי במשבצת של ישוב חקלאי תחייב את הסכמת האגודה. מובהר כי הסכמת האגודה לא תותנה בתשלום כספי.

21. לא ניתן לבצע פעילות לא חקלאית במשק עזר ללא שינוי יעוד סטטוטורי והסדרת השימוש החדש בכללים שנקבעו בהחלטה זו.

22. ניתן לבצע יובל מוקדם במהלך 7 השנים לפני תום תוקפו של החוזה.

23. החלטה זו מבטלת את החלטת מועצה מס' 1104".

להלן דברי ההסבר שצורפו להצעת ההחלטה בישיבת מועצת מקרקעי ישראל בתאריך 5/1/2009:

"עד 7/02 פעל המינהל עפ"י הוראת אגף חקלאי מס' 32, אשר הסדירה את כל הפעילויות והזכויות שבמשק עזר.

ב-7/02 החליטה הנהלת המינהל לא לאפשר שינוי יעוד ו/או פיצול מגרש בתנאים שנקבעו בהוראה הנ"ל.

ב – 12/05 החליטה הנהלת המינהל שאין לאפשר המשך היוון דמי החכירה השנתיים בגין השטח המיועד למגורים מתוך משק העזר.

ב- 3/07 אושרה החלטה חדשה במועצת מקרקע ישראל, אולם שר האוצר סירב לאשר את תנאיה.

לפיכך מובאת בזאת הצעה להסדרת זכויות בעל חוזה משק עזר, לרבות אפשרות מימוש שינוי יעוד, המתואמת עם משרד האוצר".

ההחלטה דלעיל פוגעת קשות בזכויות משקי העזר אשר מעמדם מחייב התייחסות אליהם "כקרקע עירונית" לכל דבר ועניין. כן היה נהוג במשך עשרות שנים כפי שההתייחסות קיבלה ביטוי בהוראת אגף חקלאי 32 ובהוראת אגף שו"כ מס' 340 אשר החילה על משק עזר את ההחלטה 402 העירונית אשר הוחלפה בהחלטה 933.

החלטה דלעיל מהווה פגיעה קשה בזכויות מוקנות ותיצור מאבק משפטי ארוך שנים ומיותר אשר יפגע בעיקר בותיקים חסרי היכולת להיאבק על זכויותיהם.