ב- 6.7.2008 דנה מועצת מקרקעי ישראל בהצעת החלטה הדנה בין השאר בהקצאת קרקע למאגרי מי קולחין במשבצת נחלות של ישובים חקלאיים. למרות החשיבות העליונה והדחיפות לקידום הנושא נחתמה ההחלטה מס' 1157 ב- 18.9.2008 (!) בלבד ועדיין נותרו בה מכשולים.

הצורך הלאומי הדחוף בהקמת מאגרי מי קולחין

במסגרת מדיניות הממשלה למשק מים בר קיימא נקבע כיעד לאומי ממעלה ראשונה הצורך בסילוק, טיפול והשבה של מי קולחין לניצול חקלאי ו/או לגינון ציבורי. מימוש יעד זה מאפשר לא רק למנוע זיהום סביבתי חמור של משאבי המים הטבעיים, אלא גם לחסוך במים שפירים שנועדו לשימוש חקלאי על ידי המרתם במי קולחין המטופלים נאותה.

עם גידול האוכלוסייה, הולכת וגדלה כמות מי הקולחין בארץ ביחס של 0.6 מ"ק מי קולחין לכל מ"ק מים שפירים בצריכה הביתית. ייצור מי הקולחין הינו אחיד על פני עונות השנה בעוד שניצולם לחקלאות מתרחש בעיקר בעונות הקיץ. מצב זה מחייב הקמת מאגרים לאיגום מי קולחין חורפיים. הקמת מפעלי מי הקולחין אלו מתוקצבים, מבוקרים ומפוקחים במלואם על ידי משרדי הממשלה.

כיום מעוכבים מספר מפעלי השבת קולחין עקב אי היכולת לממש הקצאת קרקע למאגרי מי קולחין, מאחר ורב שטחה של קרקע זו מהווה שטח משבצת חקלאית של ישובים חקלאיים.

על מנת לממש מדיניות הממשלה ולהסרת החסמים בעניין והביוב הצענו כי, ישוב חקלאי (מושב או קיבוץ) יהיה רשאי בעצמו או באמצעות תאגיד מי קולחין חקלאי להקים מאגר מי קולחין לשימוש חקלאי, בקרקע המוחכרת לו, בכפוף להמלצת מנהל רשות המים, הקמת המאגר כאמור לעיל לא תותנה בתשלום נוסף של החוכר.

הצעה פשוטה וישימה זו לא התקבלה ע"י מינהל מקרקעי ישראל ובמקומה התקבלה ההחלטה המסורבלת והבלתי ישימה בחלק מהמקרים הנושאת מספר 1157 והמפורטת להלן:

הוראות החלטה 1157

החלטה 1157 שכותרת "הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית בתחום משבצות חקלאיות ומועצות אזוריות/מקומיות" עוסקת בין השאר בכללים להקצאת קרקע למאגרי מי קולחין.

נציין כי הוראות ההחלטה העוסקות בהקצאת קרקע לאתרי קומפוסט ולמיזמים ליצור חשמל (סעיפים 4 ו-5) בוטלו בישיבת המועצה מיום 9.9.2008 ובמקומן תוצא בקרוב החלטה חדשה ומעודכנת "הקצאת קרקע למתקני תשתיות לאומיות" אשר מספרה 1162.

להלן הוראות המתייחסות להקצאת קרקע משבצת חקלאית של ישובים חקלאיים:

"1. הגדרות

ישוב - אגודה שיתופית חקלאית שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין בתנאי נחלה.

משבצת – קרקע אותה מחזיק ישוב חקלאי בהסכם משבצת, למעט שטחים זמניים וקרקע טרשית המצויים בתחומי משבצת הישוב חקלאי.

תאגיד מים - תאגיד שהוקם למטרת אספקת מי קולחין באמצעות הקמה, תפעול וניהול מאגרי מים, מתקני הולכה ואיגום מי שופכין, מתקני אגירת מי קולחין ונגר עילי וכו'. (להלן: "תאגיד").

מאגר מים - מקווה מים על קרקעי שמטרתו לקלוט מים/מי שטפונות/נגר עלי/ מי קולחין וכו' לשם אחסנה במשך זמן מסוים. (להלן: "מאגר").

שטח העיסקה - השטח נשוא הפרוייקט, כולל שטחים מחוץ לפרויקט לגביהם הוטלו מגבלות שימוש עקב הקמתו. (ההדגשה שלי – ב.מ.)

3. מאגרי מים

3.1 כללי

קרקע למטרת הקמת מאגרי מים במגזר החקלאי תוקצה באחת הדרכים שלהלן:

3.1.1 לישוב או לשני ישובים לשימוש עצמי, זאת בכפוף לאישור משרד החקלאות או הרשות הממשלתית למים ולביוב כי היקף המאגר הינו בהתאמה לגודל השטח החקלאי של הישוב ולשימושים החקלאיים הנעשים בו.

3.1.2 לתאגיד מים, בשטח המוחזק ע"י אחד או יותר מהישובים הצורכים או מיועדים לצרוך מים מתאגיד המים, ללא השבת הקרקע למינהל.

3.1.3 לתאגיד מים בשטח המוחזק ע"י אחד או יותר מהישובים הצורכים או מיועדים לצרוך מים מתאגיד המים, תוך השבת הקרקע למינהל.

3.1.4 לתאגיד מים למטרת הקמת מאגר בקרקע פנויה .

3.1.5 המינהל לא ידרוש את השבת הקרקע מהאגודה אם יידרש שינוי ייעוד הקרקע לשם הקמת המאגר. אם וכאשר ייפסק השימוש במאגר, לא יתנגד המינהל לשינוי יעוד הקרקע לחקלאות, גם אם משמעות השינוי הינו שבח שלילי.

3.1.6 הוראות סעיפים 3.3, 3.4 יחולו גם על הקצאת קרקע להקמת מאגר כאשר הקרקע נשארת ביעודה התכנוני חקלאי. (הדגשה שלי – ב.מ.)

3.1.7 תקופת ההרשאה לגבי מאגר תהיה ל-7 תקופות מתחדשות של 7 שנים כ"א, זאת כל עוד משמשת הקרקע כמאגר מים.

3.1.8 בגין הקצאת הקרקע למטרת הקמת מאגר מים יגבו דמי חכירה שנתיים בסכום של 45 ₪ לדונם, ליום אישור ההחלטה במועצה. הסכום ישא הפרשי הצמדה ממועד אישור ההחלטה במועצה ועד יום ליום אישורה של כל עיסקה.

3.1.9 היטל השבחה ישולם עפ"י דין.

3.1.10 המלצת הרשות הממשלתית למים ולביוב לשימוש הקרקע כמאגר מים הינה תנאי הכרחי להקמת מאגר.

3.1.11 הקמת התאגיד מים על ידי ישובים וגופים אחרים הרשאים לכך בשטח משבצת של אחד מישובים החבר בתאגיד, תחייב כי חלקם של כל הישובים החברים בתאגיד לא יפחת מ- 26% מהון המניות הנפרע של התאגיד. זאת בתנאי שתאגיד המים מספק לפחות 75% ממי הקולחין המסופקים על ידו לחקלאים או לטבע (כגון נחלים) ובלבד שתתקבל המלצת יו"ר רשות המים.

3.1.12 לא תותר העברת זכויות ו/או צירוף שותף לתאגיד אלא אם התקבלה המלצת מנהל רשות המים.

3.2 הקמת מאגר מים ע"י ישוב אחד או שניים, לשימוש עצמי

3.2.1 המאגר יוקם על קרקע המהווה חלק מהמשבצות של הישובים.

3.2.2 למרות האמור בסעיף 3.1.7 לעיל, לא יידרשו הישובים לבצע עסקה ולשלם למינהל בגין המאגר (מעבר לתשלום הדח"ש שמשולם על ידם בגין הנחלות).

3.3 הקצאת קרקע למאגר מים לתאגיד מים, בשטח שבחכירת אחד או יותר
מהישובים הצורכים או מיועדים לצרוך מים מתאגיד המים, ללא השבת הקרקע למינהל

3.3.1 המאגר יוקם על שטח שבמשבצת ישוב החבר בתאגיד.

ניתן להקים מאגר בשטחם של מספר ישובים, ובלבד שהינם חברים בתאגיד.

3.3.2 במניין השטחים של הישוב בו מוקם המאגר, ילקחו בחשבון רק 10% משטח המותר לתעסוקה על פי החלטת מועצה מס' 949 או כל החלטה שתבוא במקומה, ולא יותר מ – 10% משטח הפרוייקט.

בסמכות ועדת המישנה של המועצה לאשר חריגה מהשטח המותר עפ"י סעיף זה, אם מיצה הישוב את מכסת שטחי התעסוקה עפ"י 949, או אם כתוצאה מהקמת המאגר יעבור הישוב את המכסה המותרת.

3.3.3 במאגר המוקם על שטח של שתי משבצות או יותר, יחושב השטח באופן יחסי לכל אחת מהמשבצות לפי חלקו היחסי בתאגיד.

3.4 הקצאת קרקע למאגר מים לתאגיד מים, בשטח שבחכירת אחד או יותר
מהישובים הצורכים או מיועדים לצרוך מים מתאגיד המים, תוך השבת הקרקע למינהל

3.4.1 ככל שניתן להקים מאגר על קרקע ביעודה התיכנוני החקלאי, רשאי יהיה הישוב לפנות למינהל בבקשה להשבת הקרקע על מנת להקצותה לתאגיד מים.

3.4.2 גובה הפיצוי יקבע ע"י ועדת הפיצויים שמונתה ע"י יו"ר מועצת מקרקעי ישראל עפ"י החלטת מועצה 1023 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה.

3.4.3 הפיצוי בגין השבת הקרקע כאמור, ימומן ע"י התאגיד לו תוקצה הקרקע למאגר.

3.4.4 הישוב יתחייב שלא לקבל כל פיצויים ו/או תשלום אחר בגין השבת הקרקע, מעבר לפיצוי כאמור לעיל.

3.4.5 בתום תקופת ההקצאה או קודם לכן, אם חדל השימוש בקרקע למטרת מאגר, רשאים הישוב או הישובים לבקש להשיב את הקרקע למשבצת הישוב, זאת בכפוף להשבת החלק היחסי של הפיצוי שקיבלו.

3.5 הקצאת קרקע פנויה להקמת מאגר מים לתאגיד

3.5.1 הקצאת קרקע פנויה למטרת הקמת מאגר תובא לאישור בועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, עפ"י תקנה 3 (28) לתקנות חובת המכרזים,התשנ"ג - 1993, זאת עד להתקנת תקנת פטור שעניינה הקצאה למתקני טיהור שופכין ומאגרי מים לתאגידים שיומלצו ע"י רשות המים.

3.5.2 ההקצאה תהיה לחברת מקורות או לתאגיד מים שיומלץ על ידי רשות המים."

הערות והארות:

א. הגדרת "שטח העסקה" ככולל שטחים עליהם חלות מגבלות תכנוניות מחוץ לפרויקט בעייתית ועלולה להכשיל את מרבית הפרויקטים. הנושא הועלה בפגישה של שר התשתיות עם מנכ"ל המינהל וסוכם כי ימחקו הוראות אלו מתוך ההגדרה אנו מצפים כי הסיכום יכובד ויוסר המכשול.

ב. קיימת בעיה לביצוע פרוייקט כאשר הגוף המבצע אינו תאגיד בבעלות ישובים חקלאיים. הדרישה כי לישובים חקלאיים יהיו לפחות 26% מהון המניות הנפרע של תאגיד מי קולחין עלולה ליצור מכשול.

מפאת חשיבות ודחיפות העניין סוכם על הקמת "צוות השניים" - מנהל רשות המים ומנהל המינהל אשר יגבשו פתרונות להסרת מכשולים להקמת מאגרי מי קולחין בכל מקרה פרטני.