החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1139 בעניין מבצע הנחות להסדרי חובות דמי חכירה שנתיים (דח"ש) שקיבלה תוקף לאחרונה יצאה לאויר העולם במטרה לתמרץ את מירב החוכרים, להסדר חובותיהם. מטרת ההחלטה היתה מתן הנחות שיוויוניות בין כל החוכרים לסוגיהם, הן בקרקע עירונית והן בקרקע חקלאית.

לאחרונה נמצא שמינהל מקרקעי ישראל חורג מסמכויותיו ביישום מצמצם של החלטה 1139, וזאת בניגוד לכללים הקבועים בהחלטה עצמה, כפי שיפורט להלן:

א. מינהל מקרקעי ישראל מחשב באופן שגוי את ההנחה המוצעת לחוכרים באופן שאינו וקח בחשבון את מלוא ההצמדה והריבית הרשומים בספרי המינהל.

מבדיקה שערכנו נמצא שמינהל מקרקעי ישראל מחשב את ההנחה על יתרת ההצמדה והריבית שרשומים בספרי המינהל, בניגוד לסעיף 2 להחלטה 1139.

ב. מינהל מקרקעי ישראל אינו נותן הנחה בגין חובות על קרקעות מעבר למשבצת הנחלות.

פעולה זו נוגדת האמור בסעיף 5 להחלטה 1139 לפיה: "המבצע יחול על כלל חייבי דמי החכירה השנתיים, לכל סוגי החוזים ומטרות החכירה".

ראו גם הגדרה של "דמי חכירה שנתיים" ושל "חוב" בסעיף 1 להחלטה 1139 ואת ההגדרה של "חכירה" בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 1, 18, 205 ועוד...

ג. במקרים של חובות בתביעה משפטית, תובע המינהל בניגוד לאמור בהחלטת 1139 הוצאות משפט בסכומים המגיעים לעשרות אלפי ש"ח.

ד. מייעוץ משפטי שקיבלנו עולה שאין לגבות בכל דרך שהיא חובות שחלה עליהן התיישנות. הצעת המינהל להסדר חובות של חוכרים למגורים מתיישבת עם טענה זו. מאידך חוסר ההתייחסות בהצעת ההחלטה לאפשרות של מחיקת חוב בהתיישנות ע"י אגודות שיתופיות, וחוסר הסימטריה בין אגודות שיתופיות וחוכרים למגורים, ימנע להערכתנו אפשרות של הצטרפות מושבים רבים להסדר המוצע ויגרום להליכים משפטיים ארוכים ומייגעים בערכאות, שתועלתם אינם בצידם.

יישום מצמצם של החלטה של מועצת מקרקעי ישראל, בניגוד למטרות ההחלטה ובחריגה מסמכות, עלול לגרום להעברת הסוגיות הנ"ל לערכאות משפטיות, וזאת בשל העדר רצון של המינהל ליישום פשוט של החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

משרדנו פנה לגורמים המתאימים להורות למינהל מקרקעי ישראל לנהוג בהתאם לסמכויותיו ובכפוף להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1139.

לפרטים והבהרות נוספות ניתן לפנות למר שמעון גדיש או למר אריאל וייל במשרדנו בעפולה.