ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בשבתו כבימ"ש לעניינים מינהליים, דחה ערעור נגד אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ (להלן: "האגודה"), וקיבל את החלטת רשם האגודות השיתופיות לדחות בקשה לשינוי סיווג האגודה מאגודה חקלאית לאגודה יצרנית (עמ"נ 223/07).
ביהמ"ש דחה את הערעור וקבע כי מידת ההתערבות של ביהמ"ש בהחלטות הרשם, שהינו גוף מעין שיפוטי, מוגבלת ושמורה למקרים חריגים בלבד, כאשר מדובר בטעות משפטית מהותית ושורת הדין והצדק מחייבת את התערבותו. הלכה כללית זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בהחלטה בעניין סיווגה הנכון של אגודה, אשר ביסודה מבוססת על מסקנות עובדתיות ולא משפטיות, שאז היקף ההתערבות של ביהמ"ש יהיה מצומצם אף יותר.
לגופו של עניין ולאחר שבחן את טענות המערערים והמשיבים השונים, את החלטות הרשם והחומר שהוגש, הגיע ביהמ"ש למסקנה כי דין הערעור להידחות.
ביהמ"ש צידד ברשם וקבע כמוהו כי חומר הראיות שהוצג בפניו אינו משכנע במידה כזו המצדיקה ולו כניסה לגדר שאלת שינוי הסיווג.
ביהמ"ש בחן את שאלת סיווג האגודה על פי ההגדרות של סוגי האגודות המנויות בתקנה 2 לתקנות סוגי האגודות:
1) אגודה חקלאית – אגודה העוסקת בחקלאות או שחבריה, כולם או מקצתם, עוסקים בחקלאות.
19) אגודה ליצרנות – אגודה שעיקר עיסוקה מלאכה ותעשיה זעירה.
21) אגודה לשירותים – אגודה שעיקר עיסוקה או עיסוקם של רוב חבריה מתן שירותים, למעט שירותי תעבורה ושירותי מימון ואשראי.
24) אגודה לשיווק ואספקה חקלאית – אגודה שעיקר עיסוקה שיווק ואספקה של תוצרת חקלאית.
ביהמ"ש קבע כי במקרה הנדון אין למעשה מחלוקת כי האגודה היא אגודה חקלאית, לאור העובדה שחבריה (כולם ובוודאי מקצתם) עוסקים בחקלאות בהתאם להגדרה בתקנון מי יכול להיות חברים באגודה. מהחומר שהוצג עולה כי בנוסף לכך האגודה עצמה עוסקת בחקלאות, מאחר והיא מעבדת כרמים על פני שטחים ניכרים, עוסקת במחקר רחב היקף בתחום החקלאי ומנהלת מחלקה חקלאית. למעשה המערערים לא חלקו באופן ממשי על מסקנה זו, אלא מיקדו את טענותיהם בהיות האגודה "יצרנית".
ביהמ"ש דחה את הטענה כי המדובר באגודה יצרנית, שכן בהתאם להגדרה שבתקנות, "אגודה ליצרנות" היא "אגודה שעיקר עיסוקה מלאכה ותעשיה זעירה" ואילו מהחומר שהוצג עולה כי גם אם חלק מפעולות האגודה הן תעשייתיות ויצרניות, אין לומר כי עיקר עיסוקה הוא בפעולות אלה. פעילות הייצור והשיווק של האגודה היא למעשה אמצעי לשם ניצול התוצרת החקלאית של חברי האגודה ונועדה לשרת בצורה יעילה ומיטבית את עיבוד הכרמים של חבריה. הכורמים חברי האגודה התאגדו בדיוק למטרה של הקמת קואפרטיב משותף שיפעל לשם ייעול הפעילות החקלאית (גידול ענבים) באמצעות שיווק משותף, ניהול מחקר לשיפור הגידולים, ייצוג הכורמים בפני הגורמים המתאימים לשם הגנה על אינטרסים משותפים, רכישת אמצעי עיבוד וייצור מתאימים לטובת כלל הכורמים וכו'. פעילות זו תואמת באופן ברור את תקנון האגודה.
לאור כל זאת קבע ביהמ"ש יהיה זה מלאכותי ולא מדוייק לומר כי האגודה היא בעצם סוג של מפעל תעשייתי המקבל חומר גלם מספקים ומייצר מוצרים לשיווק. האגודה היא יותר מכך. ייצור ושיווק היין אמנם מהווים נדבך חשוב ומהותי בפעילותה, אולם למעשה הם תוצרי לוואי למהותה האמיתית – התאגדות שיתופית של חקלאים כורמים לשם ניהול מיטבי של ענייניהם. בנסיבות אלה, קביעה כי מהות האגודה היא ייצור תעשייתי מאחר ובין השאר היא גם מייצרת ומשווקת יין, תהיה מאולצת ושגויה, והחלטת הרשם הדוחה גישה זו היא מוצדקת, משכנעת ונכונה.
בנוסף לכך ברור כי הגשת הבקשה לשינוי סיווג נועדה רק כדי ליצור בסיס שיאפשר למערערים לפדות את מנייתם בערכים ריאליים. כלומר, גם אם למערערים עומדת הזכות להגיש את הבקשה לשינוי הסיווג, הרי שזו לא הוגשה מנימוקים ענייניים של טובת האגודה או אמיתות הרישום, אלא על רקע אינטרס רכושי פרטי של המערערים או של חלקם. יתרה מכך, נראה כי להחלטה בדבר שינוי הסיווג עלולות כיום להיות השלכות שליליות קשות על יכולת האגודה להתייצב מבחינה כלכלית ואף להמשיך להתקיים.
ביהמ"ש פסק כי בנסיבות אלה, ומאחר ונראה כאמור כי מהותה האמיתית של האגודה אינה יצרנית, לא יהיה זה נכון לקבל את טענתם החלופית של המערערים לסיווג האגודה בסיווג מקביל - חקלאית ויצרנית. נראה, כי סיווגה הנוכחי של האגודה כ"חקלאית" (בלבד) הוא ההולם אותה ביותר בנסיבות העניין.
לפרטים ולהבהרות נוספות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.