יעד לאומי מהדרגה הראשונה

הטיפול באגירת מי קולחין עומד בסדר עדיפות הגבוה ביותר של מדיניות הממשלה אולם באופן מעשי הממשלה לא מצליחה להתגבר כבר מספר שנים על מכשולים בירוקרטיים שהיא עצמה מציבה המונעים הקצאת קרקעות למאגרי מי הקולחין.

ביטול החלטה 1094

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתכנסה ב- 5.9.2007 הוסר מכשול להקצאת קרקע למאגרי מי קולחין לאחר שבוטלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1094 מיום 27.3.07 שם נקבע כי "...בגין מיזמים לפרוייקטים של תשתיות בעלי חשיבות לאומית אשר אינם מיועדים לשימוש עצמי, אשר אושרו ככאלה ע"י המשרד הממשלתי האחראי וע"י יו"ר מועצת מקרקעי ישראל יילקח בחישוב השטח המרבי כהגדרתו בסעיף 2.1 לעיל, 10% מהשטח המרבי כאמור.

ועדת המשנה תביא לאישור מועצת מקרקעי ישראל הצעתה בדבר הפרוייקטים אשר יש לראותם כפרוייקטים של תשתיות בעלי חשיבות לאומית לעניין החלטה זו."

החלטה 1094 הכבידה באופן משמעותי את האפשרויות להקמת מאגרי קולחין אשר רבים מהם כבר היו מעוכבים תקופה ממושכת בשל הבעייתיות בהקצאת הקרקע מתוך משבצת הנחלות החקלאיות במושבים ובקיבוצים.

בהתייחס למאגרי מי קולחין להבדיל מהחלטה 1082, ההליך על פי החלטה 1094 שבוטלה כאמור היה ארוך יותר,מסורבל יותר ובעל דרישות מכבידות, אשר הוביל בהכרח לפגיעה בפרויקטים בעלי חשיבות לאומית, להבדיל מן המצב שקדם להחלטה זו.

בדברי ההסבר לביטול החלטה 1094 נאמר כי "החלטת המועצה 1094 התקבלה במגמה להרחיב את רשימת הפרוייקטים בהם יהיה זכאי הישוב החקלאי לבצע עסקה על פי החלטת מועצה 949 תוך צמצום משמעותי של מגבלת השטח. כאשר על פי החלטה זו כל פרוייקט כנ"ל, בכל גודל שהוא, יפחית מפוטנציאל שטח התעסוקה רק 10% המשטח המרבי המותר לניצול על ידי הישוב החקלאי.

גיבוש רשימת הפרוייקטים להם חשיבות לאומית שיזכו בהטבה זו ויוכרו לעניין זה והתנאים להכרה בהם טעונה בדיקה ובחינה שתמשך זמן מה.

בהחלטה 1082 אושר העקרון שלעיל ביחס למאגרי מים ואתרי קומפוסט, אולם בהעדר רשימת פרוייקטים מאושרת כנדרש בהחלטה 1094 לא ניתן להקים מאגרים על פי החלטה זו.

על מנת שלא לעכב הקמת מאגרים, בכללים כפי שנקבעו בעבר, מוצע לשוב ולפעול על פי החלטה 1082, כאשר במקביל יכין המינהל הצעות מפורטות לפרוייקטים בתחום התשתית להם חשיבות לאומית."

ראו פירוט בחוזרנו מס' 62/2007 – "הקצאת קרקע למאגרי מי קולחין - החלטת ועדת משנה" וחוזרנו 49/2007 – "החכרת קרקע למאגרי מי קולחין – עדכון".

החכרת משנה לתאגיד מי קולחין

דרך הקצאת המקרקעין למאגר מי קולחין התואמת את מדיניות הממשלה לעידוד הקמת מאגרי מי קולחין היא הדרך של החכרת משנה לתאגיד מי קולחין.

דרך זו ראויה מאחר והקמת מפעלי מי הקולחין בהתיישבות מתוקצבים, מבוקרים ומפוקחים במלואם על ידי משרדי הממשלה אשר מעודדים את הקמתם בסדר העדיפות הגבוה ביותר. דרך זו נתמכת הן על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר והן על ידי רשות המים.

ראו פירוט והרחבה בחוזרנו 97/2006 – " הקצאת קרקע משבצת חקלאית לתאגיד מי קולחין"

עמדת מינהל מקרקעי ישראל

מינהל מקרקעי ישראל טרם גיבש את פתרונו למחדל המתמשך של אי הסרת המכשולים להקצאת הקרקע למאגרי מי קולחין.

בדיונים שהתנהלו בתקופה האחרונה הועלתה על ידי המינהל אפשרות למודל הבא:

- הקרקע שתוקצה למאגר מים לא תשנה את יעודה כקרקע חקלאית.

- האגודה החקלאית בעלת הזכויות בקרקע, שעליה אגודת המים אמורה להקים את מאגר הקולחין, תשיב למינהל את הקרקע לתקופה של 25 שנה.

- המינהל יחכיר הקרקע לאגודת המים בפטור ממכרז ל- 25 שנה, למטרת הקמת מאגר קולחין.

נציבות המים תטפל בקבלת סעיף פטור להקצאת שטחים למתקני טיהור שפכין ומאגרי מי

קולחין לאגודות מים שיומלצו על ידה.

- היישוב שמשיב את הקרקע למטרה דלעיל, יפוצה ע"י המינהל (פיצוי אותו תממן רשות המים). גובה הפיצוי יקבע ע"י המינהל. סכום הפיצוי ישקף את אבדן ההכנסה החקלאית שתגרם לאגודה, בגין התקופה בה השטח ישמש כמתקן טיהור.

- בתום תקופת החכירה או במועד הפסקת השימוש המוקדם מביניהם, השטח יוחזר לאגודה

החקלאית.

סיכום ביניים

לפנינו מצב אבסורדי בו המדינה משוועת לעשרות מיליוני מ"ק מים שפירים שיתפנו כתוצאה מהקמת מאגרי מי קולחין ומהצד השני, המדינה היא זו שמונעת במשך תקופה ממושכת את הקמתם בדרך של הצבת מכשולים בירוקרטיים בהקצאת קרקע משבצת ישובים חקלאיים להקמת מפעלי מי קולחין.

הפתרונות המוצעים על ידי מינהל מקרקעי ישראל הינם בלתי מעשיים רוויי מכשולים בירוקרטיים לרבות הדרישה לתיקון חוק חובת מכרזים.

במצב זה ראוי שממשלת ישראל תורה למועצת מקרקעי ישראל לקבל החלטת מדיניות מקרקעין העולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לעידוד הקמת מאגרי מי קולחין שיאפשרו להפנות עשרות מיליוני מ"ק מים שפירים למגזר הביתי.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן במשרדנו בתל אביב.