לאחרונה קיבל ביהמ"ש העליון את פסיקתו של ביהמ"ש המחוזי, הפ (תא)440/03 דן קנטור ואח' נ' חברת נתיבי איילון בע"מ, לפיה יש לפסוק פיצויים על בסיס יעודה החקלאי של קרקע במועד הפקעתה ולא להביא בחשבון את ערכה הצפוי לאחר שינוי יעודה.

המדובר בקרקע מינהל בעלת ייעוד חקלאי אשר הוחכרה לעוררים, שהינם חקלאים, ואשר שימשה אותם בפועל, עד להפקעתה, לעיבוד וגידולים וחקלאיים.

חב' נתיבי איילון הפקיעה את הקרקע לצורכי הרחבת כביש איילון, הקמת גשר "הרב מכר" וסלילת דרכי הגישה אליו. בשל ההפקעה שולמו לעוררים פיצויים על פי קביעת ועדת הפיצויים של מינהל מקרקעי ישראל.

המחלוקת בערר נסבה סביב השאלה מהו הבסיס הראוי לחישוב שיעור הפיצויים? האם על בסיס יעודה החקלאי של הקרקע במועד ההפקעה, כפי שטוענת חב' נתיבי איילון, או שמא יש להביא בחשבון את ערכה הצפוי לאחר שינוי ייעודה – כפי שטוענים העוררים?

ביהמ"ש קיבל את עמדת חב' נתיבי איילון ודחה את טענת החקלאים. ביהמ"ש נסמך בהחלטתו על סעיף 15 בהסכם החכירה שבין המינהל לחקלאים ולפיו במקרה ויעוד השטח המוחכר ישונה ע"י הרשויות המוסמכות "למגורים ו/או לתעשיה ו/או לצרכי ציבור", רשאי המחכיר, קרי מינהל מקרקעי ישראל, "להביא לידי סיום מוקדם את תקופת החכירה... על ידי הודעה מוקדמת של 6 חודשים לפחות".

אם כך יקרה:

"יהיה החוכר זכאי לפיצוי עבור זכות החכירה שלו במוחכר, כקרקע חקלאית, בהתחשב במטרת החכירה, טיב ומצב המטע ויתרת תקופת החכירה. שיעור שווי הזכויות, כאמור, ייקבע ע"י ועדת פיצויים אשר תתמנה ע"י שר החקלאות..."

לגישת ביהמ"ש, מלשון הכתוב עולה באופן ברור כי בעל הקרקע, הוא מינהל מקרקעי ישראל, שמר לעצמו את הזכות לבטל את החכרתה, אם יעודה ישונה לאחת המטרות המנויות. במקרה כזה, כך הוסכם במפורש בין הצדדים, יהיה זכאי החוכר לפיצויים כחוכרה ומחזיקה של "קרקע חקלאית", כמפורט בתניה הנ"ל.

עוד אומר ביהמ"ש כי העוררים מודעים לתניה זו ולמשמעותה, אלא שטוענים הם כי מדובר, במקרה זה, בהפקעת הקרקע מרשותם ולא בשינוי יעודה. משכך, זכאים הם לפיצוי בשיעור ריאלי העולה על זה שנקבע בסעיף 15 הנ"ל, היינו מעבר לשיעור ה"פיצוי החקלאי" אשר נקבע למקרים של שינוי יעוד השימוש בקרקע בלבד. בהקשר זה הם טוענים כי כלל לא הוכח כי חוזה החכירה בוטל ע"י חב' נתיבי איילון כפי שזכאית היתה לעשות לפי סעיף 15 הנ"ל.

ביהמ"ש כאמור, דוחה את טענת העוררים ונסמך על פסיקת ביהמ"ש, בשני מקרים בהם נדונו שאלות דומות, לפיה בעל זכויות חכירה של שטחים חקלאיים זכאי ל"פיצויים חקלאיים" בלבד ולא לפיצוי על בסיס ערכם הריאלי במועד ההפקעה, או שינוי יעודם. כך מכח חוזה החכירה וכך על פי הדין. כך נפסק בע"ש 105/00 חב' חשמל – חגור מושב עובדים וכך בה.פ. 551/04 מרכוס אבשלום – רשות הנמלים והרכבות.

ביהמ"ש אימץ את פסקי הדין בשני המקרים הנ"ל, ואת הקביעה כי הזכות לקבלת "פיצוי חקלאי" בלבד ברת תחולה ותוקף, גם כאשר מדובר בהפקעת הקרקע המוחכרת ולא רק בעת ובגין שינוי יעודה.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.