ביום 15.8.01 ניתן צו ביניים בבג"צ הקשת המזרחית נגד חוקיות החלטות 717, 727, 737, של מועצת מקרקעי ישראל. צו הביניים יכנס לתוקפו החל מיום 15.11.01 עפ"י הצו יישום ההחלטות הנ"ל יופסק עד למתן פס"ד או החלטה אחרת של בג"צ, למעט כל אותן עסקאות המפורטות בהוראות המעבר של דו"ח מילגרום.

התוצאה המיידית של הצו תהיה כי כל אותן עסקאות שלא יעמדו בתנאי הוראות המעבר ייעצרו לחלוטין, הטיפול בהן יופסק, ואם העתירה תתקבל וההחלטות הנ"ל יבוטלו או ישונו, כל הפעילות שנעשתה בהסתמך על החלטות אלה תרד לטמיון.

הוראות המעבר בדו"ח מילגרום מנוסחות כך שברור כי רוב העסקאות שבתהליך, אם לא כולן, ייעצרו לחלוטין ולא יעברו את סף הוראת המעבר.

מטה הסכם הקיבוצים פנה בבקשה דחופה לבג"צ לצרפו כמשיב לעתירות בבקשה להורות על צמצום צו ביניים באופן שלא יחול על עסקאות אשר יעודן להסדיר חובות לקיבוצים אשר טרם השלימו את הסדרת חובותיהם במסגרת הסדר הקיבוצים .

השופטת בדימוס שלומית ולנשטיין יו"ר דירקטוריון המנהלה להסדרים במגזר החקלאי פנתה לראש הממשלה ולשרי האוצר התשתיות והחקלאות לקבל החלטה כי הסדרים שנעשו על פי החלטת המשקם על פי החוק להסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב - 1992 ואושרו על ידי הועדה המלווה שהוקמה עפ"י החלטת היועץ המשפטי לממשלה (כאמור בהוראת אגף 51(י"ג) של מנהל מקרקעי ישראל ) יותר ביצועם בתנאים מסוימים ובתנאים סבירים.

כמו כן התבקשה הממשלה להחיל את המועד האחרון שנקבע לביצוע הרחבות ביישובי קו העימות בגבול בלבנון על פי החלטת הממשלה 1626 על כל יישובי אזורי העדיפות (הפריפריה ).

בעקבות פניות יו"ר המנהלה להסדרים במגזר החקלאי פנה שר החקלאות ליועץ המשפטי לממשלה לשקול את בקשתה של יו"ר המנהלה ולהמליץ בפני הממשלה לאמצה באם יגיע למסקנה שניתן ליישמן.

עו"ד חיים ועמי עדיני עומדים לעתור לבג"צ בשם מספר מושבים ואגודות בבקשה להצטרף כמשיגים נוספים בעתירות וכן בבקשה לדון מחדש בהחלטה למתן צו ביניים מיום 15.8.01 על מנת שתינתן להם הזדמנות לטעון כנגד צו הביניים ככל שהוא פוגע בהם ובזכויותיהם.

מוצע לכל מושב ו/או קיבוץ ו/או אגודה שיתופית שיש להם תכניות ו/או פרוייקטים בשלבי תכנון העלולים להיפגע ולשנות מצבם לרעה , כתוצאה מכניסת צו הביניים לתוקף לשקול לעתור לבג"צ במטרה לגרום לכך שצו הביניים לא יחול עליהם או בדרך של צמצומו או בדרך של ביטולו.

להלן חלק מהטענות הנטענות בעניין צמצום צו הביניים ו/או ביטולו:

א. המושבים/הקיבוצים/ אגודות שיתופיות הינם צד מעוניין שעלול להיפגע כתוצאה מהעתירה וצו הביניים ולכן יש לאפשר להם לטעון בבית המשפט.

ב. העתירה הוגשה בשהוי רב של למעלה מ- 10 שנים מאז החלה המדיניות לפיה במקרים של שינוי יעוד הפיצוי לחוכרים החקלאיים יינתן עפ"י המדיניות הקודמת של תשלום פיצויים חקלאיים (החלטה 727). כנ"ל גם לגבי יתר ההחלטות שהחלו לפני למעלה מ- 10 שנים (החלטה 441 ביחס למיזמי תעסוקה והחלטה 612 ביחס להרחבות).

ג. ההסתמכות על החלטות המועצה במשך שנים רבות ופעילות ענפה בהתבסס ובהסתמך על החלטות אלה ועל החלטות המינהל לאשר עסקאות במסגרת החלטות אלה.

ד. הוראות המעבר אינן בעצם הוראות מעבר אלא סוף הדרך. הוראות המעבר אינן מתחשבות בעובדה שאישור תכניות אורך שנים רבות וכי העיכובים באישורן אינם תלויים בחוכרים אלא בועדות התכנון השונות. קביעת תנאי המתנה עמידה בהוראות אלה באישור תכנית שינוי היעוד אינו צודק ואינו הוגן. במיוחד בולט חוסר ההוגנות בפרק הזמן של שלושה חודשים שניתן עד לכניסת הצו לתוקף.

ה. לאור ההסתמכות על החלטות המועצה קיימת מחויבות משפטית מצד המנהל להמשיך בביצוע התכניות שבתהליך בכל אותם מקרים שבהם הנהלת המנהל החליטה לאשר ביצוע יזמות עפ"י אחת ההחלטות הנ"ל.

ו. התנהגות המנהל צריכה לעמוד בכללי "הוגנות שלטונית" , פרוש הדבר שאין לאפשר התעלמות מכל הפעילות הרבה שהוצעה בידיעת המנהל , בהסכמתו , בשיתוף פעולה איתו ובתכנונו.

ז. קביעת תנאים לאישור תכניות שינוי היעוד תוך פרק זמן קצר ביותר וחתימת חוזי פיתוח תוך פרק זמן קצוב וקצר ללא כל התחשבות בכך שאין סיכוי שועדות התכנון יאשרו התכניות בפרק זמן זה , וללא התחשבות בכך שהמנהל עצמו לא מסוגל לעמוד במועדים אלה – אינם הוגנים ואינם צודקים.

ח. פגיעה לא מוצדקת בחוכרים החקלאיים ע"י הקטנת הפיצוי המגיע להם בדין בגין הפשרת הקרקעות ופגיעה ביזמות בקרקעות אלה.