סעיף 145 (א) לפקודת מס הכנסה קובע:

"(1) מסר אדם דו"ח לפי סעיף 131, יראו את הדו"ח כקביעת הכנסה בידי אותו אדם (להלן- שומה עצמית) ופקיד השומה ישלח לו הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו על פי הדו"ח; דין הודעה כאמור כדין הודעת שומה לפי סעיף 149.

(2) פקיד השומה רשאי, בתוך שלוש שנים שלוש מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח, ובאישור הנציב – תוך ארבע שנים מתום שנת המס כאמור, לבדוק אותו ולעשות אחת מאלה:

א. לאשר את השומה העצמית;

ב. לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו אדם, את הניכויים, הקיזוזים והפטורים המותרים ממנה על פי כל דין ואת המס שהוא חייב בו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדו"ח אינו נכון. שומה לפי פסקת משנה זו יכול שתעשה בהתאם להסכם שנערך עם הנישום.

משמע לפקיד השומה בתקופה של 3 שנים מתום שנת המס בה הוגש הדו"ח סמכות לבדוק את הדו"ח ולשום את הנישום. אם לא עשה כן תוך התקופה הזו מתקבל הדו"ח העצמי שהוגש כשומה סופית.

נציין כי לפקיד השומה האפשרות לטפל בשומות שנה נוספת מעבר לאמור לעיל וזאת באישור מיוחד של נציב מס הכנסה עפ"י הוראות סעיף 147 לפקודה.