1. החלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל הינה החלטת היסוד בדבר מדיניות מקרקעי המדינה המסתמכת על החלטת ממשלה שהתקבלה לאחר קבלת המלצות "הועדה לבדיקה מדיניות הקרקע בישראל" בראשות יוסף וויץ שהוקמה על ידי הממשלה ב- 4.9.63 והגישה המלצותיה ב- 5.7.1964.

2. החלטה מספר 1 מיום 17/5/65 בדבר מדיניות הקרקע בישראל קובעת כי קרקע חקלאית תוחכר "במסגרת של נחלות" וכי "נחלות יוחכרו ישירות למתיישבים בתאום עם האגודה" (סעיף 4 להחלטה).

3. החלטה מספר 8 מיום 4/7/1966 קובעת כי "קרקע חקלאית תוחכר בדרך של נחלה, לפי המלצת שר החקלאות או מי שיוסמך על ידו לענין זה, למטרות ולחוכרים המפורטים להלן: א. ישובים חקלאיים קיימים שטרם נחתמו עמם חוזה לזמן ארוך ...".

4. החלטה מספר 14 מיום 8/11/1966 יצרה מסגרת של חוזי משבצת תלת שנתיים מינהל-סוכנות-אגודה וכאשר יוצאת הסוכנות נחתם חוזה דו צדדי לשלוש שנים.

5. החלטה מספר 476 מיום 29/10/1990 קובעת כי שטח המשבצת החקלאית, קרי שטח הנחלות יוחכר לישוב. על פי החלטה זו מחויבת האגודה עצמה בדמי החכירה עבור כל הנחלות בתחום משבצת הישוב.

6. בכל החלטות מועצת מקרקעי ישראל לרבות אלו שנסקרו לעיל אין אבחנה בין נחלות מאוישות לנחלות שטרם אוישו ומכאן מסקנתנו היא שחוכר הנחלה המאוישת או המושב ביחס לנחלה בלתי מאוישת יכול למכור את זכויותיו בנחלה בתנאים שנקבעים בהחלטה 534 בדבר תשלום דמי הסכמה עבור הסכמת המינהל להעברת הזכויות בנחלה.

7. מינהל מקרקעי ישראל מתעלם מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל שנמנו לעיל המחייבות אותו בפעולתו השוטפת ואיננו מכיר בזכות האגודה לשיווק הנחלות הבלתי מאוישות ולגבות תמורה כפי שנהוג ביחס לחבר אגודה המוכר את זכויותיו בנחלה (ראו החלטות הנהלת מינהל מקרקעי ישראל מספר 863, 1046 ו- 1103).

8. לדעתנו יש מקום לפעול למיצוי זכויות המושב לשיווק נחלות בלתי מאוישות ולגבות תמורה בגינם שחלקה יועד לתשלום דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל.

משרד עו"ד חיים ועמי עדיני תומך משפטית בעמדתנו ומוכן לפעול עמנו למיצוי הזכויות.

בדבר פרטים והבהרות נוספות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.