רבים סבורים ובצדק, שפסקי משקם כמוהם כפסקי בוררות, במובן זה, שלא ניתן כמעט לערער עליהם, שכן "חוק גל" אימץ חלק מהמבחנים שנקבעו בחוק הבוררות כעילה לביטול פסק משקם ואשר הם –

א. לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו.

ב. הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.

ג. תוכנו של הפסק מנוגד את תקנת הציבור.

ד. קיימת עילה שעל פיה היה בית-משפט מבטל פסק-דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

ה. הבורר חרג מסמכותו.

אולם, בנוסף לכל אלה הוספה ב"חוק גל" עילה נוספת שהיתה קיימת בעבר בפקודת הבוררות, אך אינה קיימת עוד בחוק הבוררות, והיא ביטול הפסק מחמת "טעות גלויה על פני הפסק"- הוא פסק המשקם.

עד היום נעשה שימוש נדיר בעילת הביטול של "טעות גלויה על פני הפסק". והנה, ביום 22.1.03, ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע.גרשון) פסק דין (ת.א. 171/03) אשר חתם פרק מכריע בסכסוך רב שנים בין מושב כרם מהר"ל (להלן- האגודה) לחבר המושב .

בעניין זה קיבל כבוד השופט גרשון, את בקשת האגודה, אשר יוצגה על ידי עוה"ד יהודה וישניצקי ורבקה ינקו-תמיר ממשרד עוה"ד אטיאס, פרוכטר ושות', וביטל את פסק דינה של המשקמת ליאורה סבירסקי-דרורי אשר ניתן לפי "חוק גל", וזאת בעילה של טעות גלויה על פני הפסק.

פסק דינה של המשקמת

האגודה הגישה כנגד החבר תביעת חוב, לפי חוק גל אשר התבססה על ספרי האגודה. החבר השיג על תביעת החוב כשהוא מעלה טענות שונות הנוגעות לאופן חיוב חשבונו והרכיבים הכלולים בו. החבר טען כי לא רק שאין הוא חייב לאגודה מאום, אלא שההיפך הוא הנכון האגודה היא זו החייבת לו כספים.

בנוסף, טען החבר כי בשל הערות שנכתבו בדו"חות הביקורת של ברית פיקוח ביחס למאזני האגודה, איבדו המאזנים את הכוח הראיתי המיוחד הנתון להם בדרך כלל.

האגודה מצידה בתגובתה להשגותיו של החבר טענה כנגדו, בין היתר טענות של מניעות ושיהוי.

בהחלטתה מיום 6.11.01 הכריעה המשקמת בטענות המקדמיות שהועלו על ידי הצדדים, דחתה מטעמים של מניעות את דרישת החוב שהגיש החבר וכן קבעה כי החבר מנוע מלהעלות טענות נגד תביעת החוב של האגודה הואיל ולא העלה טענות אלו במשך כל השנים ו"נזכר" לעשות כן רק לאחר שהאגודה תבעה את החוב. מנגד קיבלה המשקמת את טענת החבר, כי ספרי האגודה אינם יכולים לשמש ראיה לכאורה בכל הנוגע לחובות החבר. על כן, קבעה המשקמת כי על האגודה יהיה להוכיח את תביעתה כתביעה אזרחית רגילה לאחר שנשלל כוחם הראיתי המיוחד של ספרי האגודה.

ביום 3.11.02, ניתן פסק דינה של המשקמת. במסגרת פסק הדין דחתה המשקמת את דרישת החוב של האגודה וקבעה כי האגודה לא יצאה כדי חובת ההוכחה הדרושה בתביעה אזרחית רגילה. לדעת המשקמת, "הצגת השורה התחתונה", כפי שהיא מופיעה בדפי החשבון של האגודה, בהם החבר כופר, אינה מספקת, להוכחת תביעתה הכספית של האגודה ועל מנת לעמוד בנטל ההוכחה היה עליה להביא אסמכתאות לאמור בספריה. קביעתה זו של המשקמת עמדה למעשה בסתירה להחלטתה בטענות המקדמיות אשר לפיהם מנוע החבר מלהעלות טענות כנגד החיובים בהם חויב על ידי האגודה.

הבקשה לביטול פסק המשקמת

השאלה שהונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי היתה בתמצית – מהן אותו נסיבות מיוחדות אשר יובילו את בית המשפט להתערב בפסק דינו של משקם בעילת הביטול של "טעות גלויה על פני הפסק" והאם נסיבות אלו התקיימו בענייננו.

באמצעות עילה זו הרחיב המחוקק את היקף הביקורת השיפוטית על פסק המשקם בהשוואה להיקף הביקורת השיפוטית על פסק הבוררות. כבוד השופט גרשון מוצא לכך שני טעמים – האחד המשקם בניגוד לבורר נכפה על הצדדים והשני כשירותו של המשקם. אדם יכול לשמש כבורר גם אם הוא חסר השכלה משפטית או אחרת, ואילו כמשקם יכול להתמנות רק מי שהוא כשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי ומינויו נעשה על ידי הועדה למינוי משקמים. על כן, מוטל עליו ליישם את הדין באופן ברור ומנומק.

בפסק דינו אימץ כבוד השופט גרשון את עמדת האגודה וקבע כי המקרה הנדון הנו אחד מאותם מקרים בהם מוסמך בית המשפט להתערב בפסק דינו של משקם. הטעם לכך הוא שלמקרא פסק המשקמת עולה בבירור, כי היא נתפסה לכלל סתירה פנימית וכי הותרת פסק דינה על כנו תגרום לעיוות דין.

כבוד השופט גרשון מסכם כי המשקמת נתפסה לכלל טעות, כאשר בחרה להתעלם כליל מדפי החשבון שצורפו לתצהיר האגודה. שלילת כוחם הראיתי המיוחד של מאזני האגודה אינה שוללת את משקלם של דפי החשבון אשר צורפו לתצהיר האגודה כ"ראיות רגילות". בית המשפט הנכבד הוסיף, כי פסק דינה של המשקמת אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הביניים שניתנה על ידה ואשר קיבלה את טענת המניעות אשר הועלתה על ידי האגודה. דהיינו - החלטת כב' המשקמת כי החבר מנוע מלטעון טענות כנגד החיובים המופיעים בחשבונו, אינה עולה בקנה אחד עם הקביעה לפיה על האגודה מוטלת החובה הנגדית להוכיח את נכונות הרישום, של כל שורה ושורה בדפי החשבון.

סוף דבר- בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת האגודה, קבע כי עילת הביטול התקיימה והורה על החזרת התיק למשקמת על מנת שזו תשוב ותבחן את חומר הראיות שלפניה וטענות הצדדים תוך יישומן של כל החלטותיה, לרבות החלטת הביניים.

דומה כי פסק הדין של בית המשפט המחוז, על פרשנותו החדשנית, הוא אבן דרך בביקורת השיפוטית על פסקי משקם, ויפתח את השער להתערבויות נוספות, אם וככל שהנסיבות יחייבו.