דרישות חוקי המס מהועד המקומי הובאו בחוזר משרדנו מס' 49/2003. בחוזר זה נרכז את היבטי הניהול, החשבונאות וביקורת חשבונות הועד המקומי, בדגש השינויים המוצעים בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)(תיקון), התשס"ג – 2003.

ראוי לציין כי הצו טרם פורסם ברשומות ולכן אין לו תוקף. כמו כן כתוצאה מהסתייגויות רבות שהוגשו להוראות הצו סוכם כי חלק מהוראותיו ישונו.

1. סמכויות הועד המקומי

בהתאם לשינויים המוצעים בצו סמכויות הועד המקומי הן לעסוק בכל פעולה אשר בסמכות המועצה האזורית ואשר הועד המקומי הוסמך לביצועה על ידי המועצה, למעט רשימה סגורה של סמכויות אשר המועצה אינה רשאית להאציל לועד המקומי. בין סמכויות המועצה אשר לא ניתן להאצילן לועד המקומי ניתן למצוא את:

· הסמכות להטיל אגרות, היטלים או דמי השתתפות;

· הסמכות לקבוע חוקי עזר ופרסומם;

· הסמכות לייסד תאגידים, להיות חבר בעמותות או לרכוש מניות בתאגידים שמטרתם פעילותם מסייעת לועד המקומי לשם השגת מטרותיו;

· הפקעת מקרקעין;

· אישור התקציב.

הועד המקומי רשאי לפעול במסגרת התקציב השוטף וגם במסגרת התב"ר (תקציב בלתי רגיל) לביצוע פרוייקטים. כך לדוגמא זכאי הועד המקומי לעסוק בטיפול במערכות ניקוז, איסוף שפכים, סלילת כבישים.

הועד המקומי רשאי להטיל היטלים, אגרות, דמי השתתפות וארנונה למימון אך ורק אותם שירותים ותפקידים אשר הואצלו לועד על ידי המועצה.

לעניין זה חשוב להדגיש כי רשאי הועד, באישור המועצה, להטיל מס ארנונה על הנכסים בתחום היישוב אשר יממנו את פעילויותיו. כמו כן לא בוטלה סמכותה של המועצה האזורית להטיל מכסות תשלום על הועד המקומי.

לעניין גביית מסי ארנונה של היישוב נקבע כי החייב במס ישלם את מסי הארנונה למועצה במישרין, אלא אם המועצה הסמיכה את הועד המקומי לגבות את המסים עבורה.

הוראה נוספת בעלת משמעות רבה מתייחסת למגבלה ביחס לקבלת הלוואות. בהוראה המתוקנת לסע' 135 לצו נקבע כי ועד מקומי רשאי לקבל מלוות למימון פעולות פיתוח בלבד באישור המועצה והממונה על המחוז במשרד הפנים ובתנאים שיורו. על קבלת המלווה יחלו הכללים החלים על קבלת מלוות בידי המועצה.

2. ועדת ביקורת

בתיקון המוצע נקבע כי המועצה תבחר מבין תושבי הישוב אשר אינן חברי הועד המקומי ואשר הציעו את מועמדותם ועדת ביקורת אשר מספר חבריה לא יפחת מ – 3 ולא יעלה על 5.

ועדת הביקורת תפעל בהתאם להנחיות ועד הביקורת של המועצה והיא מחויבת בתוך 3 חודשים מתום כל שנה להעביר לידי ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה דו"ח ביקורת מפורט.

3. דו"חות כספיים וניהול ספרי חשבונות

3.1. כללי

בסעיף 134ג לצו המועצות האזוריות ע"פ נוסחו המוצע נאמר:

"חשבונות ועד מקומי יבוקרו בידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה והוא יגיש למועצה דין וחשבון על פעולותיו של הועד המקומי; העתק הדין וחשבון יועבר בידי רואה החשבון לממונה" (ההדגשה שלי – ב.מ.).

בהמשך נוסף גם סעיף 134ד הקובע:

" א. חשבונות ועד מקומי יתנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה.

ב. הועד יגיש למועצה, מידי שנה, דו”ח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, לגבי שנת הכספים שחלפה" (ההדגשה שלי – ב.מ.).

במרבית האגודות נהוגה צורת הדיווח ששררה שנים רבות לפיה שולבו הדו"חות הכספיים של הועדים המקומיים במסגרת הדו"חות הכספיים של האגודה וביקורת חשבונות הועדים המקומיים בוצעה בשילוב עם ביקורת הדו"חות הכספיים של האגודה. בחלק מן האגודות נהוג היה לנהל את ספרי החשבונות של הועד המקומי בנפרד תוך שילוב הדו"חות הכספיים של הועד המקומי בדו"חות האגודה.

באם הצו המוצע ייחתם בנוסח הקיים יהיה צורך להיערך לשינוי באופן ניהול החשבונות ועריכת הדו"חות הכספיים באופן שיהיה תואם את הוראות הצו המוצע.

3.2. הוראות ניהול חשבונות בועדים המקומיים

הוראות הדין הקיימות באשר לאופן ניהול חשבונות המועצה נקבעו בתקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ"ח – 1988. תקנות אלו מובאות בנספח I לחוזר זה.

בסעיף 1 לתקנות נקבע רשות מקומית באופן הבא:

"רשות מקומית - עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, איגוד ערים למעט ועד מקומי".

ניתן לראות כי תקנות אלו לא הוחלו עד כה על ועדים מקומיים.

אופן ניהול החשבונות בהוראות אלו מושתת על עיקרון של בסיס מזומן מתואם. בסיס זה הוא שילוב של רישום בספרים לפי בסיס מזומן (שהוא הבסיס בו פועלים משרדי הממשלה ורשויות ממשלתיות אחרות) ובסיס מצטבר.

בשיטה זו השקעה ברכוש קבוע נרשמת כהוצאה וקבלת מלוות נרשמת כהכנסה.

בהכנסות ובהוצאות נרשמים סכומים שהוצאו ולא סכומים המתייחסים לתקופה כמו בשיטה המצטברת הרגילה הנוהגת (בחריגים מסוימים).

בשיטה זו חייבים עבור ארנונה אינם מופיעים כחייבים בדו"חות הכספיים של הועד המקומי ומנגד תשלומים לספקים אשר לא בוצעו עד לסוף השנה אינם מוצגים כהתחייבות.

בשיטה זו אין מוצג חוב הרשות לפנסיה לעובדים כהתחייבות.

שיטת רישום ודיווח זו מספקת מידע חלקי ואינה מקובלת בשאר המגזרים הפועלים במדינת ישראל כיום (תאגידים עסקיים, מוסדות ללא כוונת רווח).

3.3. המלצות הועדה ליישום שינוי שיטת הדיווח הכספי ברשויות המקומיות (ועדת אמרני)

במהלך השנים חלו שינויים משמעותיים במרכיבים רבים בפעילותן של הרשויות המקומיות, שינויים אשר יש להם השלכות רבות על הרישומים החשבונאים והדיווח הכספי ברשויות.

לאור שינויים אלו ומתוך מטרה ומגמה להרחיב את תחומי הפעילות של השלטון המקומי נוצר הצורך לבחון את שיטת הדיווח הכספי הנהוגה ברשויות המקומיות כדי להתאימה למציאות השוררת כיום מחד ולשיטות הדיווח המקובלות אצל ארגונים עסקיים ותאגידים שלא למטרות רווח מאידך.

בשל מצב דברים זה החליטה הממשלה במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 1997 להטיל על שר הפנים להקים צוות אשר יגיש הצעה למתכונת חדשה לעריכת דו"חות כספיים של רשויות מקומיות.

בהתאם לאותה החלטה מונתה על ידי שר הפנים "ועדת ברנע". בין המלצות הועדה הייתה המלצה למנות ועדה מקצועית אשר מונתה ביום 15.10.98 על ידי שר הפנים ("ועדת אמרני") אשר עסקה ביישום שינוי שיטת הדיווח הכספי ברשויות המקומיות.

את הדו"ח המלא ניתן להוריד באתר משרד הפנים (http://www.moin.gov.il/ פרסומים – דו"ח הועדה ליישום שינוי שיטת הדיווח הכספי ברשויות המקומיות).

המלצות הועדה ניתנו ביום 19/12/1999. תמצית המלצות הועדה בהיבטים החשבונאיים הם:

· הרישום החשבונאי והדיווח הכספי ברשות יהיה על בסיס צבירה מלא – כלומר רישום ההכנסות וההוצאות עם היווצרותן להצטברותן.

· הדיווח על כלל פעילות הרשות יהיה בחשבון אחד שאינו מפוצל לקרנות ולתקציבים רגיל ובלתי רגיל (תב"ר)

· על הרשות המקומית להגיש במסגרת הדו"ח המבוקר ששה דו"חות וביאורים המשקפים את פעילותה והמצב הכספי:

· דו"ח הנהלת הרשות – שווה ערך לדו"ח ההנהלה המוגש כחלק מהדו”ח השנתי לאסיפה;

· מאזן;

· דו"ח על הפעילויות – שווה ערך לדו"ח רווח והפסד;

· דו"ח על תזרימי המזומנים;

· דו"ח על השינויים בנכסים, נטו – שווה ערך לדו"ח על השינויים בהון העצמי;

· ביאורים מפורטים הכוללים ביאור משווה בין ביצוע התקציב לתקציב המאושר.

התאמת המערכות החשבונאיות ברשויות המקומיות והטמעת השינויים בתהליכי העבודה דורשת זמן ומשאבים רבים.

לעומת זאת רוב רובם של הועדים המקומיים אשר התנהלו ודווחו במסגרת עיקרון זהות הועדים בשילוב עם הדו"חות הכספיים של האגודות (קיבוצים, מושבים או אגודה קהילתית) ניהלו את חשבונות הועד המקומי על בסיס עליו ממליצה הועדה ודיווחו בדו"ח הכספי על בסיס דומה להמלצות הועדה.

למרות המלצות ועדת אמרני תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות) טרם תוקנו והרשויות חייבות בניהול חשבונות בהתאם לאותם כללים מיושנים.

הוראות הצו המוצע בעניין זה כי ועדים מקומיים (לרבות ועדים מקומיים אשר מתקיים בהם עיקרון זהות הועדים) יידרשו לנהל את חשבונות הועד המקומי על בסיס שיטה מיושנת אשר ועדת אמרני (אשר כזכור מונתה על ידי משרד הפנים) המליצה לשנותה.

שיטת הרישום ואופן הדיווח ברשויות המקומיות צפויים להתאים לעקרונות המלצות הועדה.

על מנת שלא לגרום לועדים המקומיים לשנות את שיטת הרישום והדיווח של הועד המקומי לשיטה המיושנת ואח"כ לחזור לשיטה הנוכחית, פנינו למשרד הפנים לתקן הוראות הצו המוצע בנושא זה, כך שיתאפשר לועדים המקומיים להמשיך לנהל את החשבונות ולדווח את הדיווח הכספי בהתאם לכללים חשבונאיים מקובלים וכפי שהועדים פועלים כיום.

להבהרות ולפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן או לרו"ח אסף הילדסהיימר במשרדנו בת"א.