התקן ממליץ על הטיפול החשבונאי, הצגת הדוחו"ת הכספיים והגילוי הנדרש בקשר לפעילות חקלאית.

הכרה ומדידה

1. נכסים ביולוגיים (בעלי חיים, צמחים וכיו"ב ) נמדדים לפי שווי הוגן בניכוי אומדן הוצאות המכירה פרט למקרים בהם השווי ההוגן אינו יכול להימדד מהימנות.

2. היבול החקלאי שנאסף ונקצר נמדד לפי שוויו ההוגן (שווי שוק) בניכוי אומדן הוצאות המכירה בעת האסיף / קציר. בשלבים שלאחר האסיף /קציר המדידה של ערך היבול תעשה לפי המדידה המקובלת של המלאי (בהתאם לתקן בינלאומי 2).

3. ההנחה המקובלת היא שהשווי ההוגן ניתן למדידה במהימנות ביחס לנכסים ביולוגים. אם ההנחה אינה תואמת את המצב והשווי ההוגן אינו ניתן לקביעה לא ניתן להכיר בנכסים עד שניתן יהא לקבוע את שווים ההוגן .

4. כאשר יש שוק פעיל לנכסים ביולוגיים או לתוצרת חקלאית , מחיר השוק הוא הבסיס המתאים בקביעת השווי ההוגן. אם לא קיים שוק פעיל ניתן לקבוע את השווי ההוגן לפי עסקאות אחרונות באם המידע זמין.

5. במקרים בהם המידע על השווי אינו זמין דרך עסקאות האומדן יעשה לפי תזרים המזומנים הנקי הצפוי מהנכסים (לפני מס) כשהוא מנוכה בשער הריבית לפני מס מהמועד בו צפוי תזרים המזומנים לתאריך הדו"חות הכספיים.

6. הרווח או ההפסד שהתהווה במועד ההכרה הראשון בנכסים ביולוגיים וכל שינוי בערכם יכלל בדוח רווח והפסד בתקופה שבה התהווה.

7. הרווח או ההפסד שהתהווה במועד ההכרה הראשון בתוצרת חקלאית יכלל בדוח רווח והפסד בתקופה שבה התהווה.

8. התקן אינו מתייחס לקביעת שווי חדש לקרקע מעבר לעלות, בנושא זה יש לטפל לפי התקנים הבינלאומיים הרלוונטיים (16 או 40 ). גידולים המחוברים לקרקע ימדדו לפי ערכם בניכוי הוצאות הפרדתם מהקרקע.

9. כאשר השלטונות מעבירים סובסידיה , ללא תנאים, לנכסים ביולוגיים , היא תיכלל בהכנסה במועד בו אפשר לקבלה. אם הסובסידיה מותנית בתנאים, כולל כאשר נדרש לא לעסוק בתחומי חקלאות מסוימים, הסובסידיה תיכלל בהכנסה כאשר התנאים הנדרשים לקבלתה מתקיימים.

10. אם הסובסידיה ניתנת לנכסים ביולוגיים הנמדדים לפי שיטת העלות בניכוי פחת נצבר וירידת ערך יש לפעול לפי הוראות תקן בינלאומי 20.

הגילוי הנדרש (מעבר לגילוי הרגיל הנדרש לפי התקינה הבינלאומית):

1.לגבי נכסים ביולוגיים הנמדדים לפי עלות בניכוי פחת נצבר וירידת ערך:

א. נסיבות שגרמו לשינויים בערך הנכסים הביולוגיים.

ב. תיאור הנכסים הביולוגיים.

ג. הסבר מדוע לא ניתן להעריך לפי שווי הוגן.

ד. אומדן הטווח המקסימאלי של השווי ההוגן (אם אפשרי).

ה. רווחים או הפסדים מחיסול נכסים ביולוגיים.

ו. שיטת אומדן ירידת הערך.

ז. שיעורי הפחת או ירידת הערך.

ח. הסכום ברוטו של הנכסים וסכום הפחת הנצבר לתחילת וסוף התקופה.

2.במקרה של מעבר לשיטת השווי ההוגן יש להסביר את הנסיבות מדוע האומדן של השווי ההוגן הפך למהימן.

3.במקרה שצפויה הפחתה משמעותית של רמת הסובסידיה לפעילות החקלאית יש לתת לכך גילוי.