מינהל מקרקעי ישראל דורש מישובים הנמצאים בחוזה משבצת משולש לקבל הסכמה הסוכנות היהודית לכל שינוי יעוד וגריעת שטח מהמשבצת.

הסוכנות היהודית דורשת על פי רוב דמי הסכמה בשיעור של 4% משווי המקרקעין כולל מע"מ בצירוף מע"מ. בנוסף הסוכנות מחתימה את הישובים על התחייבות שאם תוך תקופה (בדרך כלל 5 שנים) לא תגיע להסדר עם מינהל מקרקעי ישראל החוכר ישלם תוספת דמי הסכמה בשיעור 4% + מע"מ משווי הקרקע ומע"מ על דמי ההסכמה) (ראו חוזרנו 35/2001 "דרישות הסוכנות היהודית מהאגודות בעת שינוי ייעוד").

עמדתה של הסוכנות השנויה במחלוקת היא שיש לה זכויות והשקעות בשטחי המשבצת החקלאית.

עמדת הסוכנות מנוגדת לעמדת מינהל מקרקעי ישראל השואב כוחו מהחלטה מספר 14 של מועצת מקרקעי ישראל הקובעת בין השאר כי :

"1. לגבי ישובים חקלאיים אשר טרם חתמו על חוזה הלוואה להתיישבות עם הסוכנות והנמצאים בטיפולה יחולו כללים אלה:

(א) קרקע חקלאית תוחכר, לפי המלצת שר החקלאות או מי שיוסמך על ידו לעניין זה, לסוכנות, לשלש שנים מפעם לפעם,ף או לתקופה קצרה יותר הכל לפי המקרה, על מנת שתינתן ברשיון על-פי תנאי בר-רשות הקיימים בסוכנות (להלן "רשיון"), בהסכמת מינהל מקרקעי ישראל, לאגודה חקלאית וגם/או למתיישבים אשר לפי דעת הסוכנות, בהסכמת שר החקלאות יהיו רשאים לקבל נחלה בהתאם לכללם אלה, בתנאי שהאגודות וגם/או המתיישבים, כאמור, הינם בטיפולה של הסוכנות כמוסד מיישב ובתנאי נוסף כי החכרה כזו לסוכנות תהא רק עד לאחר החכרת הקרקע לאגודה וגם/או למתיישבים ורישום משכנתא על זכות החכירה בגין השקעות הסוכנות.

(ב) נחתם הסכם חכירה כנ"ל עם הסוכנות וניתן רשיון מטעם הסוכנות לאגודה וגם/או למתיישבים כהגדרתם בסעיף זה, תהא הסוכנות, בהסכמת המינהל, רשאית לקבוע כי דמי החכירה ישולמו למינהל ע"י האגודות וגם/או המתיישבים ולא על-ידי הסוכנות – בתמורת הרשיון כאמור.

(ג) לאחר רישום משכנתא כאמור, תתבטל מאליה ההחכרה לסוכנות וללא תנאי, והקרקע תוחכר ישירות למתיישבים כאמור בכללים אלה.

2. כדי להסיר ספיקות נקבע כי פיצוי הניתן למחזיק בקרקע, בעקבות הפקעת זכותו בקרקע, ישולם לסוכנות כל עוד היא החוכרת של אותה קרקע."

המדינה דוחה טענה זו של הסוכנות מכל וכל ומנהלת מאבק משפטי כנגד הסוכנות (בג"צ 738/99 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נגד מינהל מקרקעי ישראל).

בכדי לעגן את טענתה על זכויותיה בקרקע, החלה הסוכנות היהודית לדווח לאחרונה על דמי ההסכמה שהיא גובה, כתמורה ממכירת זכויותיה במקרקעי המדינה, דיווח שלא נהגה בעבר בטרם פנתה להליכים משפטיים נגד המדינה.

רשויות המס מוציאות שומות בהתאם לדיווחי הסוכנות.

הוצאת השומות על ידי שלטונות מיסוי מקרקעין מנוגדת לעמדת המדינה החולקת על טענות הסוכנות לעיניין זכויותיה בקרקעות משבצת הישובים החקלאים.

אנו משיגים על שומות מס הרכישה אלו ופועלים לביטולם מהנימוקים העיקריים הבאים:

א. העדר זכויות קנייניות בקרקע לסוכנות היהודית, הזכויות הן של בעל משכנתא בלבד.

ב. העדר הרשאה במקרקעין הניתנים לחידוש ובהתאם אין מדובר בזכויות במקרקעין כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין.