ב- 4.2.2003 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל החלטה בעניין "החכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצת ישובים חקלאיים".

להלן הנוסח המלא של ההחלטה ודברי ההסבר שנלוו להחלטה:

"מודיעים בזה כי בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, ובמגמה לאפשר פתרונות תעסוקתיים חלופיים לחברי האגודות החקלאיות בישובים חקלאיים, החליטה מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום 4.2.03 כלהלן:

1. הגדרות

1.1 "תעסוקה" מקרקעין המיועדים בתכנית תקפה למטרת תעשיה, מלאכה,

אחסנה, מסחר, משרדים, תיירות ונופש, תחנות דלק או לשימוש

כלכלי אחר, למעט תכנית למטרת משק חקלאי ולמטרת מגורים.

1.2. "ישוב חקלאי" אגודה שיתופית חקלאית שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב

שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין

כמשבצת בתנאי נחלה.

1.3. "תאגיד" כל אחד מאלה: חברה הרשומה בישראל, בין מוגבלת במניות ובין מוגבלת

בערבות, שותפות רשומה עפ"י פקודת השותפויות (נוסח חדש) תשל"ה-1975, אגודה שיתופית רשומה עפ"י הוראות פקודת האגודות השיתופיות.

1.4. "בעל שליטה בתאגיד" מי שמתקיימים בו כל אלה: הינו מחזיק ב-26% לפחות מהון המניות הנפרע של התאגיד, הינו בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד והינו בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד.

1.5 "שימוש חורג" שימוש במקרקעין לתעסוקה שלא עפ"י תכנית תקפה ובהתאם לאישור תקף של רשויות התכנון.

2. השטח שיוקצה לתעסוקה:

2.1. שטחה המרבי של תכנית לשינוי ייעוד למטרת תעסוקה, אשר המינהל ייתן הסכמתו לה, יהיה כלהלן, זאת בין אם קיימת תכנית מאושרת שזה יעודה ובין אם תאושר בעתיד:

2.1.1. בישוב חקלאי במרכז הארץ – עד 75 דונם ברוטו.

2.1.2. בישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית ב' וביישובי מרחב התפר – עד 100 דונם ברוטו.

2.1.3. בישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית א', בקו עימות וברמת הגולן – עד 150 דונם ברוטו.

(להלן-"השטח המרבי").

לעניין סעיף 2.1.2 לעיל "יישובי מרחב התפר" משמעם ישובים שיוגדרו ככאלה ע"י ממשלת ישראל במועד בו תאושר התכנית להפקדה ע"י הועדה המחוזית לתכנון ולבניה.

2.2. בחישוב השטח המרבי יובאו בחשבון השטחים שלהלן:

2.2.1. כל השטחים ברוטו אשר שונה ייעודם בתכנית למטרת תעסוקה עפ"י החלטה 717..

2.2.2. שטחים המשמשים לצורכי תעסוקה עפ"י אישור לשימוש חורג שניתן כדין, למעט אם הודיע הישוב החקלאי והתחייב כי יחדל להשתמש בשטחים אלה בשימוש חורג עם אישור התכנית.

2.3. ישוב חקלאי המקיים שימוש לתעסוקה בשטח שגודלו עולה על השטח המרבי ללא שקיבל את אישור המינהל לשימוש זה יורשה להמשיך ולקיים את השימוש האמור, ובלבד שפנה תוך שנה ממועד כניסתה לתוקף של החלטה זו לועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, בבקשה להסדיר השימוש, וזו אישרה את המשך השימוש.

2.4. לאחר שינוי ייעודו של השטח יוקצו המגרשים הסחירים בתכנית לישוב החקלאי או לתאגיד אשר הישוב החקלאי הינו בעל שליטה בו, זאת בתנאים כמפורט בהחלטה זו (להלן-"ההקצאה").

3. התשלומים ותקופת החכירה

3.1. בין המינהל לבין הישוב החקלאי או התאגיד אשר הישוב החקלאי הינו בעל שליטה בו ייחתם הסכם פיתוח ל-3 שנים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח ייחתם בין הצדדים חוזה חכירה ל - 49 שנים. חוזה החכירה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של -49 שנים נוספות. מימוש זכות החידוש האמורה תותנה במילוי התנאים אשר ינהגו במינהל במועד החידוש.

3.2. בגין ההקצאה ישולמו למינהל מלוא דמי החכירה המהוונים, על פי השיעור הנהוג לאותו יעוד באזור בו מצוי הישוב, עפ"י מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה.

מועד הגשת הבקשה להקצאה לעניין סעיף זה הינו המועד בו הומצאו למינהל מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע ההקצאה.

3.3. דמי החכירה שישולמו למינהל יקבעו עפ"י שומה פרטנית שיערוך השמאי הממשלתי, שמאי המינהל או מי מטעמם, ואשר תתייחס למלוא קיבולת הבנייה במגרש, ללא פיתוח.

3.4. היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965.

3.5. עבור תוספת זכויות במגרשים אשר הוקצו בעבר ואשר דמי החכירה ששולמו בגינם חושבו בהתייחס להיקף בינוי הנמוך ממלוא הניצול שהותר לפי התכנית שחלה על המגרש במועד ההקצאה, ישלם החוכר דמי היוון בשיעור כאמור בסעיף 3.2 לעיל, כפי שיהיה תקף בעת הגשת הבקשה.

מועד הגשת הבקשה לעניין סעיף זה הינו המועד בו הומצאה למינהל תכנית הבניה למתן היתר.

3.6. דמי השימוש השנתיים בהרשאות לשימוש זמני הניתנות עפ"י היתר לשימוש חורג, יהיו בשיעורים שלהלן:

3.6.1. במרכז הארץ - 4.5% משווי הקרקע לשימוש החורג.

3.6.2. באזור עדיפות ב' ובמרחב התפר- 2.5% משווי הקרקע לשימוש החורג.

3.6.3. באזור עדיפות א' - 1.5% משווי הקרקע לשימוש החורג.

3.6.4. בקו עימות - 0%.

היטל השבחה בגין השימוש החורג, אם יידרש כזה, לא יחול על המינהל.

4. תנאים ואישורים נדרשים

4.1. בישוב חקלאי אשר אינו צד להסכם דו-צדדי תקף עם המינהל ואשר לא היה צד להסכם דו-צדדי, תידרש הסכמת הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, לתכנית. הסכמה זו תהווה הסכמתה לתכנית ולגריעת המגרשים מהמשבצת לאחר אישור עסקות למטרת תעסוקה עפ"י התכנית.

4.2. ההקצאה תותנה בהסדרת מלוא חובות הישוב החקלאי למינהל.

5. העברת זכויות

5.1. בעל השליטה בתאגיד יהיה רשאי להעביר חלק מזכויותיו לאחר, ובלבד שזכויותיו בתאגיד, לאחר ההעברה, לא תפחתנה מ-26% בכל אחד מאלה: בהון המניות בתאגיד, בזכות למנות מנהלים בתאגיד ובזכות לרווחים מהתאגיד.

5.2. על אף האמור בסעיף 6.1 לעיל יהיה המינהל רשאי, במקרים חריגים, ובאישור מראש של ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, לאשר לישוב החקלאי כי חלקו בתאגיד יפחת מ 26% .

6. תחולה

6.1. תוקף החלטה זו מיום אישורה כדין.

6.2. החלטה זו לא תחול על עסקות עליהן תחולנה הוראות המעבר אשר תקבענה על ידי מועצת מקרקעי ישראל בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 29.8.02 בתיקי בג"צ (מאוחדים) 3939/99, 244/00 ואח', אלא אם כן יבקשו הישוב החקלאי או התאגיד להחילה עליהם.

6.3. החלטה זו מחליפה את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 717 אשר דבר בטלותה נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון בתיקי בג"צ (מאוחדים) 3939/99, 244/00 ואח' והינה מבטלת את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 750.

דברי הסבר

בפסק דינו מיום 29.8.02 בתיקי בג"צ מאוחדים בג"צ 3939/99, בג"צ 244/00 ואח', קבע בית המשפט העליון כי דין החלטות 717 ,727,ו-737 הוא בטלות וכי אין להמשיך ביישומן.

ממשלת ישראל בהחלטתה מיום 17.11.02 החליטה לקבל את המלצות הצוות הבינמשרדי לבחינת מכלול ההיבטים הנוגעים לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית ("ועדת מילגרום") באשר להחלטות 717 ו-737, והטילה על המינהל לגבש הצעות החלטה על פי המלצות אלו ולהביאן לאישור מועצת מקרקעי ישראל.

ההחלטה שלעיל הינה יישום המלצות דו"ח ועדת מילגרום בכל הנוגע להחכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצות ישובים חקלאיים.

לעניין סעיף 3.6 להחלטה:

שיעורי דמי השימוש שנקבעו בגין השימוש החורג אותו גובה המינהל מגלמים זיכוי בגובה 10% מהתקבול אותו אמור המינהל לקבל מן החוכר בגין השימוש החורג, זאת כהשתתפות המינהל בתשלום היטל ההשבחה. היטל ההשבחה, אם יחול, יחול במלואו על החוכר.

שיעור דמי השימוש השנתיים בהרשאות לשימוש זמני הניתנות עפ"י היתר לשימוש חורג, ללא זיכוי זה, הינו כלהלן:

במרכז הארץ - 5% משווי הקרקע לשימוש החורג.

באזור עדיפות ב' ובמרחב התפר- 3% משווי הקרקע לשימוש החורג.

באזור עדיפות א' - 2% משווי הקרקע לשימוש החורג.

בקו עימות - 0%.

יצוין כי עבור תוספת זכויות במגרשים מהוונים לתעסוקה אשר נוצרו בעקבות תכנית חדשה, (לאחר שהחוכר רכש את מלוא הזכויות הקיימות בתכנית אשר היתה תקפה במועד בו בוצעה ההקצאה), ישלם החוכר דמי היתר בשיעור 31%, זאת בהתאם לסעיף 5 להחלטת המועצה מס' 933, על תיקוניה."