כללי

1. הצעת החוק הנדונה סיימה את הליכי החקיקה לקריאה שניה ושלישית בכנסת ותועלה להצבעה מייד עם חזרת הכנסת מהפגרה (7.5.01)

2. ההצעה טומנת בתוכה השפעות ושינויים מרחקי לכת על ניהול משק המים במושבים ובקיבוצים על אף שהחוק נועד לעסוק אך ורק במגזר העירוני.

3. יש להערך מיידית לתוצאות השליליות ולעיוותים הכלכליים שמטיל החוק על המגזר החקלאי ולהקים מידית אגודות שיתופיות לטיפול במשק מים ו/או ביוב בכל הנוגע למתן שירותי מים, שירותי ביוב ("פעילות חיונית") הספקת מים, התפלת מים, השבה, הולכה ומכירה של קולחים לשימושים חקלאים ואחרים, ניצול בוצה ומכירתה, ניקוז ותיעול מי גשמים ושטפונות פעילות אחרת בתחומים הקשורים למשק המים הקיים וביוב לתחום התברואה ("פעולות נוספת")

בעניין זה קובע סעיף 150 להצ"ח "שמירת זכויות" כדלקמן:

" אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויותיהן של אגודות שיתופיות, ובכפוף להוראות סעיף 149 – של חברות, שהוקמו להפעלת משק מים או משק ביוב ברשויות מקומיות, לפני תחילתו של חוק זה".

4. המשמעות המידית היא שיש להקים לפני תחולתו של החוק אגודות מים כדי לשמור על זכויות העבר ובעיקר כדי לחסוך את המגבלות והעלויות הגבוהות שהחוק מטיל על תאגידי מים.

בדבר פרטים והסברים נוספים ניתן לפנות למר צ'סנר יעקב במשרדנו בת"א.

מטרות הצעת החוק

בדברי ההסבר לחוק הוגדרו מטרותיו כדלקמן:

א.הבטחת רמת שירות נאותה

ב. ניהול עסקי ומקצועי בתחום שירותי המים והביוב,

ג. ייעוד ההכנסות ממתן שירותים אלה להשקעות בתשתיות המים והביוב להפעלתן,

ד. מתן אפשרות לגיוס הון לתחומים אלה.

ה. עידוד חיסכון במים

ו. שמירה על הבריאות והסביבה

ז. עידוד תחרות במתן השירותים

האמצעים להשגת המטרות הותוו ע"י החוק כדלקמן:

הקמת חברות לשירותי מים וביוב קביעת חובותיהן, הסדרת פעולותיהן, בין היתר על ידי רישוי ופיקוח עליהן ועל עלויותיהן ותעריפיהן על ידי הממונה על ענייני החברות לשירותי מים וביוב במשרד הפנים, ועל ידי רשות פיקוח ממשלתית מיוחדת שתוקם – הרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב.

מטרות הצעת החוק שנועדו לתת מענה לעוותי משק המים במגזר העירוני אינן תואמות את משק המים במגזר החקלאי ועלולות להסב לו נזק כבד ומשמעותי.

האגודות השיתופיות החקלאיות (מושבים וקיבוצים) הינן הצרכניות העיקריות של מי הקולחין. ללא יצירת תנאים להספקה קבועה וסדירה של קולחין תאלצנה הרשויות לשפוך את מי הקולחין לים בד בבד עם ביצוע השקעות עתק להשגת רמת הטיהור הנדרשת.

מאידך אספקת קולחין לאגודות החקלאיות דורשת השקעות ברמת טיהור נמוכה תוך שמירת ענף החקלאות כמקור הכנסה וכמקור תרומה לאיכות הסביבה .

לעמדתנו יש להמשיך ולהתייחס לאגודות החקלאיות כבעבר במטרה שהאגודות החקלאיות ימירו מים שפירים במי קולחין וינצלו אותם לשימוש חקלאי . בכך יושג שימוש אופטימלי במשאבים במשק המים על רקע מצוקתו הקשה

הסברים להצעה לחוק

בדברי ההסבר להצעת החוק ניתנו ההסברים הבאים:

"האחריות על מתן שירותי אספקת מים והטיפול בביוב מופקדת היום, על פי הדין הקיים, בידי הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות אחראיות על הפקת המים. או על קנייתם מספק המים, על הולכת המים בתחומן, על מכירתם לצרכנים, וכן על סילוק השפכים והטיפול בהם. לצורך ביצוע פעולות אלו משקיעות הרשויות בהקמתם ובהפעלתם של מערכות התשתית השונות לאספקת המים ולאיסוף הביוב והטיפול בו, ובאחזקה השוטפת של מערכות אלו. כמות המים המסופקת על ידי הרשויות המקומיות היא בהיקף של כ- 650 מלמ"ק לשנה. עיקר הכמות משמשת לצריכה ביתית, והיתר לצורכי תעשיה, מלונאות, חקלאות, מסחר, שירותים וגינון ציבורי. ההיקף הכספי, של פעילות

אספקת שירותי המים והביוב ברשויות המקומיות, מוערך בסכום של כ- 2 מיליארד ₪ לשנה, נוסף על כך, קיימות השקעות שנתיות בהיקף של למעלה ממיליארד ₪ נוספים.

הפעילות בתחום משק המים והביוב ברשויות המקומיות הושפעה במידה רבה מסדרי העדיפויות של השלטון המקומי וממצבו הכספי. כתוצאה מכך, במשך הזמן נוצר מצב שבו השירות הניתן במספר רב של רשויות מקומיות בארץ בתחום המים והביוב לוקה בבעיות רבות, וביניהן אלה:

1. היקף תשתיות בלתי מספק, בעיקר בכל הנוגע למערכות בטיפול בשפכים.

2. רמת תחזוקה שאינה עומדת בתקנים הנדרשים, הגורמת לפחת מים גבוה בחלק מהרשויות ולזיהום סביבתי.

3. חוסר בכוח אדם מקצועי ומיומן היכול להביא להתייעלות המערכות ולניצול טכנולוגיות חדישות.

4. אי – עמידה בתקני איכות הסביבה.

5. פגיעה ברמת השירות לאזרח.

החל בתחילת שנות התשעים, בשל המשבר שחל במשק המים עם ההידרדרות החמורה בעתודות המים במאגרי המים, הפיתוח המואץ בעקבות גל העליה הגדול ממדינות חבר העמים והדגש שניתן בהתייחסות לשיקולי איכות הסביבה, מתבצעות השקעות נרחבות בפיתוח מערכות המים והביוב , תוך מתן פתרונות כוללים בכל הנוגע להקמת מערכות לטיפול בשפכים.

הואיל ומצבו הכלכלי של השלטון המקומי מקשה עליו לגייס את מקורות המימון להשקעות הנדרשות, נאלצת הממשלה לספק את מרבית מקורות המימון לפיתוח בתחום הביוב.

ההלוואות שנטלו הרשויות המקומיות בשנים האחרונות , בעיקר לצורך מימון הקמתן והפעלתן של מערכות טיפול בביוב, יוצרות נטל פיננסי כבד על חלק גדול מהן, באופן החוסם את יכולתן לגייס כספים למטרות אחרות ומשתק את יכולתן להשקיע בפיתוח גם בתחומים אחרים.

התפתחויות אלו חידדו את הבעייתיות במצב הקיים והובילו להכרה בצורך לגרום לשינוי מהותי בכל הקשור להפעלתן, תחזוקתן ופיתוחן של מערכות אספקת המים והביוב ברשויות המקומיות, והפיכתן למערכות בעלות יכולות טכנולוגיות מודרניות המקיימות את עצמן על בסיס כלכלי איתן, הנותנות

שירות מיטבי לאזרח בהתאם לצרכים ולאמות מידה הראויות לשנות האלפיים. השינוי נועד לייעל את השימוש במקורות המים הקיימים, לאפשר טיפול מקיף בבעיות האספקה של מי שתיה לאוכלוסיה וטיפול בשפכים, ולהביא לפיתוח מהיר של מערכות ההולכה.

השינוי המהותי הדרוש והמוצע בהצעת חוק זו הוא הקמת תאגידי מים וביוב עירוניים או רב- עירוניים באופן שיביא להפרדה מוחלטת של משק המים והביוב העירוני מיתר השירותים העירוניים, יאפשר טיפול בבעיות המימון והנטל הפיננסי שנוצרו, יאפשר התייחסות ארוכת טווח לתשתיות המים והביוב ויפתור את מרבית הבעיות שפורטו לעיל.

בחמש השנים האחרונות קיבלה הממשלה כמה החלטות ובהן נקבע המבנה הרצוי להפעלת משקי המים והביוב ברשויות המקומיות במסגרת של תאגידים עסקיים מפוקחים . הסדרת הענף במבנה עסקי המבוסס על תאגידים נפרדים מחייבת חקיקת חוק אשר יאפשר העברת זכויות, חובות וסמכויות לתאגידים שיוקמו ויסדיר את הפיקוח על תאגידים אלו ואת מערכת היחסים בין הגורמים השונים הקשורים לאספקת השירותים".

המעוניינים בהצ"ח כפי שהוכנה לקריאה שניה ושלישית על כל 157 סעיפיה יפנו ליעקב צ'סנר במשרדנו בתל-אביב.

בנספח לחוזר מפורטים הנושאים בהם עוסק החוק לפי הסעיפים בו הם מופיעים.

נספח

הצעת חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א – 2001