1. קריטריון השוואת הרווח בחקלאות

משרד החקלאות הוציא סיכום דיון שנערך בעקבות החלטת הממשלה בדבר תמיכה לחקלאים

עקב קיצוץ במכסות המים .

כמבחן הזכאות לפיצויים נקבע סף של 10% ירידה ברווח בחקלאות בשנת 2000 מול ממוצע הרווח מחקלאות לשנים 1998 – 1996. (והכל מותאם לשינויים במדד המחירים לצרכן).

כידוע פעילות עסקית בחקלאות חשופה למגוון רגישויות וסיכונים המשפיעים באופן מהותי על התנודתיות של התשואה מההשקעה בענף ומתחלקת בין היתר למרכיבים הבאים:

א. גורמים המשפיעים על רגישויות הפדיון

1. רגישות הכמות המיוצרת – כפונקציה של פוריות המטע, פגעי מזג האוויר וחשיפה

למחלות ומזיקים.

2. רגישות מחירי התוצרת – מותנה בסוג הגידול ומתבטא בתנודתיות מחיר התפוקה

לתעשייה, מחיר התוצרת החקלאית הטרייה וזמן ההגעה לשוק.

3. רגישות החשיפה ליבוא – חשיפת המשק הישראלי ליבוא מתחרה הינה מוגבלת, אך יחד

עם זאת קיימים מיני גידולים שחשופים במידה מסויימת לסיכוני יבוא.

4. רגישות לתחרות בשווקי שוק – היצואן הישראלי חשוף לתחרות מול תוצרת זולה של

מתחרים קרובים יותר ביעדי היצוא.

ב. גורמים המשפיעים על רגישות מחירי התשומות החקלאיות

1. רגישות מחירי המים – משאב מרכזי המצוי במחסור חמור.

2. מחירי העבודה השכירה וזמינותה – החקלאות הינה ענף תעשייה עתיר כח אדם

ובעייתיות הפועלים מחייבת לעתים כח אדם שעלותו גבוהה על כל המשמעויות

הכרוכות בכך.

ג. גורמים שונים נוספים

1. מגבלות טכנולוגיות ואיסור שימוש בטכנולוגיות קיימות מטעמי איכות הסביבה.

2 . הקטנה מתמשכת של התמיכה הממשלתית בחקלאות.

3. קשיים בהשגת אשראי.

ד. עמדת האוצר בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות

1. העובדות שצוינו לעיל נלקחו בחשבון על ידי משרד האוצר בחוק לעידוד השקעות הון

בחקלאות הקובע כללים שונים מאלו שנקבע בחוק עידוד השקעות הון הרגיל שעיקרם

פסילת קריטריון השוואה הרווח מהחקלאות בין השנים כקריטריון סביר למתן ההטבות

ממס.

2. הקריטריון שנקבע בתקנות הוא קריטריון נורמטיבי לפי יחס שטחי הגידול או מספר בעלי החיים, קריטריון זה מתאים ביותר לפיצויי מים שם נקבע כמות מים נורמטיבית לדונם וסדר נורמטיבי של הגידולים מהם מקוצצים המים.

ניתוח גורמים אלו והסיכונים להם נתון הענף מביא אותנו למסקנה כי ההכנסה מחקלאות הינה תנודתית ותלויה בגורמים רבים, לכן תוצאה של השוואה בין שנה מסוימת לממוצע שנים קודמות אינה יכולה להעיד על גידול או קיטון ברווח אלא בעיקר על השפעת הגורמים להם רגישה ההכנסה.

2. הערכות חשבונאית

למרות התנגדותנו לרציונל העומד מאחורי צורת החישוב שאותה גיבש משרד האוצר ולמרות שהמושג "רווח מחקלאות" אינו מוגדר דיו, עלינו להערך להשפעות שיכולות להווצר

מהגדלת / הקטנת הרווח בשנת 1999 ובשנת 2000.

בנושא זה ניתן להעלות כמה היבטים חשבונאיים היכולים להשפיע על הרווח:

א. מלאי – כידוע יתרת המלאי משפיעה על הרווח ביחס של 1/1 יש להקפיד על חישוב המלאי החקלאי לשנת 1999 ולשנת 2000 לפי הכללים המקובלים.

ב. הקדמת הכנסות והוצאות – לעתים קרובות מחליטה הנהלת הקיבוץ להקדים הכנסה או

הוצאה משיקולי מס הכנסה או שיקולים אחרים כגון שיפור המאזן לצורך קבלת אשראי מהבנקים וכדומה. יש לקחת בחשבון במסגרת השיקולים את ההשפעה על הרווח, וזאת על מנת לא להפסיד סכום גדול של פיצוי .

ג. השקעות במטעים –יש לבחון את כל ההוצאות שהוצאו בגין מטעים צעירים שאינם מניבים וזאת על מנת למנוע עיוות בגודלהרווח מחקלאות.

בנושא חשבונאים זה ראו גם חוברת משרדנו "עריכת דוחות כספיים – שנת 1999"

בנושא תביעת הוצאות של קיצוץ במכסת מים לשנת 1999 ולשנת 2000 ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בת"א ולמר שמעון גדיש במשרדנו בעפולה טל': 6591488 –06

(ראו גם חוזרנו 20/2000, 24/99, 34/99).