בעקבות ישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 6.12.2010 בה התקבלה החלטה 1226 בעניין "החכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצת ישובים חקלאיים "(ראו חוזרנו 131/2010) עודכנה ביום 6.1.2011 הוראת אגף חקלאי מס' 102 בעניין "החכרת קרקע לצרכי תעסוקה במשבצת ישובים חקלאיים".

להלן הנוסח המלא של ההוראה המעודכנת:

"כללי

1. מטרת הוראה זו לקבוע כללי טיפול בנושאי התעסוקה במשבצות חקלאיות לרבות הקצאת הקרקע לטווח

ארוך, לשימוש זמני ולשימושים חורגים.

2. החכרת הקרקע תעשה רק לאגודת הישוב או לתאגיד שיוקם על ידה, והאגודה תהא בעלת שליטה בתאגיד עפ"י ההגדרה להלן.

הגדרות

"תעסוקה" מקרקעין המיועדים בתכנית תקפה למטרת תעשיה, מלאכה, אחסנה, מסחר, משרדים, תיירות ונופש, תחנות דלק או לשימוש כלכלי אחר, למעט תכנית למטרת משק חקלאי ולמטרת מגורים.

"ישוב חקלאי" אגודה שיתופית חקלאית שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית אשר מוחכרים או מושכרים לה מקרקעין כמשבצת בתנאי נחלה.

"תאגיד" כל אחד מאלה: חברה הרשומה בישראל, בין מוגבלת במניות ובין מוגבלת בערבות; שותפות רשומה עפ"י פקודת השותפויות (נוסח חדש) התשל"ה – 1975; אגודה שיתופית רשומה עפ"י הוראות פקודת האגודות השיתופיות.

"בעל שליטה בתאגיד" מי שמתקיימים בו שלושת אלה:

הינו מחזיק ב 26% לפחות מהון המניות הנפרע של התאגיד;

הינו בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד;

הינו בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד.

"שימוש חורג" שימוש במקרקעין לתעסוקה שלא עפ"י תכנית, ובהתאם לאישור תקף של רשויות התכנון.

הקצאה לתעסוקה לטווח ארוך

1. גודל השטח שיוקצה לתעסוקה

1.1 בישוב חקלאי במרכז הארץ – עד 60 דונם נטו.

1.2 בישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית ב' ובישובי מרחב התפר עד 80 דונם נטו. ישובי מרחב התפר הינם ישובים שהוגדרו ככאלה ע"י ממשלת ישראל במועד בו תאושר תכנית להפקדה ע"י הועדה המחוזית לתכנון ובניה.

1.3 בישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית א', בקו עימות לבנון, ברמת הגולן ובקו עוטף עזה - עד 120 דונם נטו.לעניין סעיף זה שטח נטו הינו סך שטח המגרשים המיועדים לתעסוקה אשר בגינם אמורה להתבצע /אושרה עסקה/ות . שטחים אלה אינם כוללים את שטחי ההפרשות לצרכי ציבור.

2. חישוב השטחים

בחישוב השטח הכולל יובאו בחשבון כל השטחים עפ"י הפרוט שלהלן:

2.1 כל השטחים נטו ששונה ייעודם בתכניות למטרות תעסוקה, ואשר בוצעו בגינם עסקאות עפ"י החלטות מועצה 717, 949, 1163 , 1226.

2.2 כל השטחים המשמשים בפועל לתעסוקה, בין אם ניתן לגבם אישור לשימוש חורג בין אם לאו.

2.3 בישוב מוניציפאלי אשר בתחומו מצויות מספר אגודות חקלאיות להן מוחכרת הקרקע בתנאי נחלה, יחושב השטח המרבי לתעסוקה לישוב (כישוב אחד) ולא עפ"י מס' האגודות המצויות בתחומו.

3. בדיקות לפני הכנת עסקה

3.1 בטרם הכנת עסקת הקצאה לזמן ארוך לתעסוקה, יתקבל דו"ח מפורט ומעודכן של מחלקת הפקוח לגבי כלל השימושים הנעשים במשבצת. מטרת דו"ח הפיקוח לחייב את האגודה להגיע למתווה של הסדרת השימושים כאמור להלן, במידה ונמצאו כאלה.

3.2 במסגרת קביעת המתווה להסדרה יש לוודא:

3.2.1 מניין השטחים שהאגודה כבר מימשה במסגרת השטחים המותרים לתעסוקה עפ''י החלטות מועצה 717 +949+ 1163 + 1226 וזאת כדי שניתן יהיה לקבוע אם האגודה זכאית למימוש שטחים נוספים לתעסוקה ע"פ החלטות המועצה.

3.2.2 שטחים המשמשים למאגרי מים ומתקני תשתיות לאומיות (החלטות מועצה:1157, 1162) – בחישוב מנין השטחים שנוצלו, יחושבו בחשבון רק 10% משטח הפרויקט ,ולא יותר מ-10% מהשטח המותר ליישוב עפ"י החלטת מועצה 1162 או כל החלטה שתבוא במקומה.

3.2.3 אם יתברר כי סה"כ השטחים המשמשים בפועל לתעסוקה אף שאינם מוסדרים, חורגים מסך השטחים המותרים לתעסוקה, המחוז יתאם עם האגודה אלו שימושים בכוונתה להסדיר, ואלו שימושים בכוונתה להפסיק השימוש בהם אם השימושים המבוקשים להסדרה עולים על השטח המותר, האגודה תידרש לפנות לועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, בבקשה להסדרת השימוש.

3.2.4 במקרים בהם קיימים שימושים חורגים שלא שקיבלו אישור ועדות התכנון לכך, ו/או שימושים לתעסוקה שלא נערכה לגבם עסקה, על האגודה להמציא מפת מדידה מצבית שמגדירה את השטחים המשמשים לתעסוקה (ושלא קיבלו אישור) באותו הישוב.

3.2.5 האגודה תודיע בכתב אלו שימושים הינה מבקשת להסדיר באמצעות היתר לשימוש חורג או כעסקה לזמן ארוך, ואלו מהשימושים היא מבקשת לפנות.

3.2.6 האגודה תידרש לשלם עבור כל שימוש עד להסדרתו/פינוי עפ"י שומה כאמור בסעיף3.3 להלן.

3.2.7 במידה ולא קיימת שומה ברשות המחוז, יגבו דמי שימוש ע"ח כפי שיקבעו ע"י השמאי המחוזי, בהתאם להיקף ואופי השימוש,ותופקד ערבות בנקאית כבטוחה להבטחת יתרת דמי השימוש כפי שיקבעו ע"פ השומה בגובה התשלום הנדרש להבטחת ההסדרה (פינוי או עסקה) ותשלום דמי השימוש. יש להודיע לאגודה כי עם קבלת השומה תיערך התחשבנות סופית לגבי דמי השימוש.

3.2.8 בגין השימושים שאינם ניתנים להסדרה יש לקבל התחייבות האגודה להפסקת השימוש, לרבות המצאת ערבות בנקאית כבטוחה להפסקת /פינוי השימוש. גובה הערבות יקבע ע"י השמאי המחוזי/מפקח מחוזי , אשר יביא בחשבון את עלויות הפינוי לפי העניין.

3.2.6 בגין השימושים הניתנים להסדרה תומצא ערבות בנקאית כבטוחה להסדרתם וכן לגבי

ביצוע תשלומים המגיעים בגינם.

3.2.7 אין לקדם עסקה טרם כניסת האגודה למתווה של הליך הסדרה ו/או הפסקת השימושים העודפים מבין השימושים הקיימים, לרבות המצאת ערבות בנקאית והתחייבות בגין השימושים הניתנים להסדרה ותשלום דמי שימוש כאמור בסעיף זה .

3.2.8 יש להדגיש, כי ניתן לקדם עסקה עפ"י החלטת מועצה 1226, טרם הסדרת כל השימושים החורגים. זאת רק לאחר סיכום של מתווה ההסדרה כאמור לעיל.

3.3 במידה ויתברר כי השימוש המבוקש קיים בפועל, בטרם ביצוע העסקה, יש לגבות דמי שימוש בגין תקופת השימוש עד למועד ביצוע העסקה בשיעורים שלהלן:

3.3.1 מרכז הארץ-6% משווי הקרקע עפ"י שומה לשימוש חורג.

3.3.2 אזור עדיפות לאומית ב' ובמרחב התפר'-4.8% משווי הקרקע לשימוש חורג.

3.3.3 אזור עדיפות לאומית א'- 3.2% משווי הקרקע לשימוש חורג

3.3.4 קו עימות- 2% משווי הקרקע לשימוש חורג.

התקופה בגינה יש לגבות דמי שימוש תיקבע בהתאם לאישור רו"ח של האגודה.

3.4 במקרה בו נוצלו כל שטחי התעסוקה המותרים:

3.4.1 בבקשות שמוגשות לתכנון שטחים לתעסוקה ושמתברר כי היתרה שהתקבלה לפי סעיף 2.1 לעיל עולה על המותר כאמור בסעיף 1 לעיל, לא ניתן לאשר תכנון נוסף לתעסוקה, למעט באותם מקרים בהם מתקיים שימוש חורג שעם הפסקתו תיווצר יתרת "זכות" לתכנון ובתנאי שהשימוש החורג אכן יופסק בעתיד.

3.4.2 ישוב שקיימים בו שימושים לתעסוקה בשטח שגודלו עולה על השטח המרבי, מבלי שהישוב קיבל את אישור המינהל לשימושים אלו, והשימושים בשטח (כולם או חלקם) החלו לפני 10.3.03, האגודה תידרש לפנות לועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, בבקשה להסדרת השימוש. פנייה זו חייבת להתבצע בתוך חצי שנה מהודעת המינהל על היקף השטח הגבוה מהמותר. ועדת המשנה תחליט, בכפוף לכללים שיקבעו על ידה, אם מאושר לישוב להסדיר השימוש האמור.

3.4.2.1 במידה והשימוש יאושר ע"י ועדת המשנה, תיערך עסקה בהתאם לכללים המקובלים במינהל, והמפורטים בהוראה זו.

3.4.2.2 במידה ולא תאושר הבקשה ,יש לפעול להפסקה מיידית של השימוש.

3.5 בדיקת החוזה עליו חתומה האגודה

3.5.1 בכל פנייה לביצוע עסקות לתעסוקה, על המחוז לבדוק את סוג החוזה.

3.5.2 אם האגודה חתומה על חוזה לדורות בנוסח הישן אין להגביל את האגודה בהיקף השטחים שניתן להקצות למטרות תעסוקה. מנגד, חוזה זה אינו מאפשר השכרה ו/או הקמת תאגיד למטרת תעסוקה. האגודה רשאית באישור המינהל להעביר זכויות בדרך של החכרת משנה לתאגיד, בתנאי שלאגודה יש שליטה של 51% לפחות בתאגיד.

3.5.3 אגודה החתומה על חוזה לדורות בנוסח הישן (סעיף 3.5.2 לעיל), תידרש לבחור בעת בקשה להקצאת מגרש לתעסוקה, אם העסקה תוכן עפ"י הוראות החוזה הישן או עפ"י החלטת המועצה התקפה .

3.5.3.1 ישובים אלו אינם יכולים ליהנות מ"אוסף הטבות", הן עפ"י החלטות מועצה והן בתאם לחוזה.

3.5.4 במקרה בו קיים חוזה לדורות בנוסח הישן, המחוז ישלח לאגודה מכתב כמופיע בנספח ב".

להלן נוסח נספח ב:

"אל

קיבוץ __________

הנדון: ביצוע עסקה למטרת תעסוקה

1. הרינו להביא לידיעתכם את החלטה מספר 1054 של מועצת מקרקעי ישראל לפיה "חוכר המבקש למצות זכויות שבחוזה החכירה הפרטני אשר הינו צד לו המיטיבות ביחס להסדרים תקפים שנקבעו ע"י מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה, לא יהיה זכאי להקלות ולתנאים מיטיבים לפיהם נוהג המינהל עפ"י החלטות מועצת מקרקעי ישראל המאוחרות למועד תחילת החכירה, ויחולו עליו, לכל דבר ועניין, הוראות חוזה החכירה הפרטני".

2. לפיכך, ככל שתבחרו לבצע עסקת תעסוקה בהתאם לתנאים הקבועים בחוזה החכירה הפרטני המטיבים ביחס להסדרים תקפים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל כדוגמת היקף השטח שניתן לשנות ייעודו לתעסוקה, הקיבוץ לא יוכל לבקש לבצע עסקות בהתאם להקלות ולתנאים מטיבים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל כגון הפחתת אחוז השליטה של הקיבוץ בתאגיד עימו תבוצע העסקה.

3. ככל שהקיבוץ מבקש לבצע עסקת תעסוקה בהתאם לתנאי החלטות המועצה המטיבים ביחס לתנאי חוזה החכירה הפרטני, כחלק מתנאי עסקה זו יקבע כי לא תעמוד לקיבוץ הזכות לבצע עסקות בתנאי חוזה החכירה הפרטני המטיבים ביחס להחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

בכבוד רב,

מינהל מקרקעי ישראל"

"3.5.5 קיימים 47 ישובים החתומים על חוזה לדורות ישן. רשימת הישובים מופיעה

בנספח ג".

להלן רשימת הישובים בנספח ג':

"רשימת ישובים החתומים על חוזי חכירה לדורות בנוסח הישן

1. קבוצים

צפון: איילון,בית אלפא, בית העמק,גדות,גלעד,געתון,גשר הזיו, דן, דפנה,חוקוק,חניתה,חפציבה, יחיעם,

יפתח, כברי,כפר בלום, כפר סאלד,להבות הבשן,לוחמי הגטאות, כברי,כפר סאלד, להבות הבשן,

מגידו,מזרע, מנרה, מעין מנרה, מעין ברוך, ברוך,מצובה, משגב עם, נאות מרדכי,סער,עברון,עין חרוד

איחוד, עין חרוד מאוחד, ראש הנקרה,רמות מנשה,שדה נחמיה, שמיר,תל יוסף.

חיפה החותרים, יגור

מרכז גבעת חיים איחוד, גבעת חיים מאוחד, יקום, קבוצת שילר.

ירושלים חצור, כרמיה, רבדים

דרום ניר יצחק, רעים

2. מושבים שיתופיים

צפון רגבה"

4. "דמי החכירה/דמי שימוש ותקופת ההקצאה:

4.1 עסקות לתעסוקה במשבצות חקלאיות תעשינה בהתאם להוראה זו העסקה תבוצע רק לגבי מגרש סטטוטורי.(פרט לעסקות קבורה אזרחית בקיבוצים בבתי קברות קיימים של מי שאינו תושב הישוב)

4.2 עסקה לגבי שימוש קיים בפועל תובא לדיון רק בתנאי ששולמו דמי השימוש לגביה בגין השימושים שטרם הוסדרו ע"י האגודה, תוכן עסקה בכפוף להפקדת ערבות לביצוע ההסדרה כאמור להלן.

4.2.1 מרכז הארץ-6% משווי הקרקע עפ"י שומה לשימוש חורג.

4.2.2 אזור עדיפות לאומית ב ובמרחב התפר'-4.8% משווי הקרקע לשימוש חורג.

4.2.3 אזור עדיפות לאומית א'- 3.2% משווי הקרקע לשימוש חורג

4.2.4 קו עימות- 2% משווי הקרקע לשימוש חורג.

4.3 בין המינהל לבין האגודה או התאגיד ייחתם חוזה פיתוח ל-3 שנים. בכפוף לעמידה בתנאי חוזה הפיתוח, ייחתם עם האגודה חוזה חכירה ל-49 שנה, עם זכות לחידוש לתקופת חכירה נוספת של 49 שנה, בתנאים שיהיו נהוגים במועד החידוש.

4.3.1 אם השימוש היה קיים בפועל, יש לגבות דמי שימוש בגין העבר וייחתם חוזה ליתרת השנים. ( = שנות חזקה - 49 ) .

4.4 בגין ההקצאה האגודה תשלם דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא כפי שנהוג לגבי תעסוקה באזור בו הישוב ממוקם, וזאת עפ"י מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה למינהל ועפ"י החלטות מועצה שתהיינה בתוקף באותה עת.

4.4.1 עפ"י החלטת מועצה 817 בהקצאת מקרקעין לתעשייה מלאכה ותיירות ישולמו למינהל דמי חכירה מופחתים בישובים הכלולים באזורי עדיפות לאומית עפ"י החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט - 1959, כדלקמן :

ישובי קו עימות בגזרת לבנון, רמת הגולן ועוטף עזה - פטור מלא מתשלום דמי חכירה. (הפטור לגבי קו עוטף עזה תקף עד 31.12.10).

איזור עדיפות לאומית א' - 31% מערך הקרקע, למעט קרקע למסחר ותיירות הנמצאת בטווח של 1 ק"מ מחוף ים, אשר תוקצה בתשלום מלא של 91%.

איזור עדיפות לאומית ב' - 51% מערך הקרקע, למעט קרקע למסחר ותיירות הנמצאת בטווח של 1 ק"מ מחוף ים, אשר תוקצה בתשלום מלא של 91%.

אזורים ללא עדיפות לאומית - 91%.

4.5 מועד הגשת הבקשה הינו המועד בו הומצאו למינהל כל המסמכים הנדרשים לבצוע העסקה.

יובהר, כי במקרים בהם המינהל אישר עסקה והיזם לא עמד בתנאיה, ולפיכך העסקה בוטלה, על האגודה להגיש בקשה לחידוש העסקה. העסקה תיערך עפ"י הכללים וההוראות שתהיינה בתוקף במועד הגשת הבקשה החדשה.

4.6 דמי החכירה יקבעו על בסיס שומה פרטנית שתיערך ע"י השמאי הממשלתי, או שמאי המינהל או מי שימונה מטעמם. השומה תעשה למלוא קיבולת הבנייה במגרש, ללא פיתוח וללא מע"מ.

4.6.1 במגרשים המיועדים לתעשייה, ושניתן לקבל בגינם היתר להקמת תחנת דלק בהתאם לתיקון 2 לתמ"א 18, והיזם הביע את רצונו להקים תחנת דלק - דמי החכירה יקבעו עפ"י שומה שתיערך ע"י השמאי הממשלתי, או שמאי המינהל או מי שימונה מטעמם. השומה תתייחס למלוא קיבולת בניית תחנת הדלק במגרש, ללא פיתוח וללא מע"מ . במקרה זה מטרת החוזה תהא למגרש לתעשייה עם אפשרות להקמת תחנת דלק.

4.6.2 בעסקות לתחנות דלק, במקרים בהם האגודה טוענת כי תחנת הדלק תהיה סגורה בשבתות וחגים, המחוז ידרוש מהאגודה להמציא את חוק העזר העירוני הקובע כי לא ניתן להפעיל תחנת דלק בשבתות וחגים.בפניה לשמאי יש לציין עובדה זו ,כדי שהשומה תביאה בחשבון.בחוזה החכירה יש להוסיף תנאי מיוחד לפיו,אם ישתנו התנאים והתחנה תיפתח בשבתות וחגים, האגודה תידרש לשלם למינהל את הפרשי הערך שהופחתו מהשומה בגין אי הפעלת התחנה בשבת.

4.7 המינהל יעביר 10% מתקבוליו כחלף היטל השבחה לוועדה המקומית, בהתאם להוראת התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965.

4.8 דמי השימוש השנתיים בהרשאות לשימוש זמני יהיו בשיעורים דלהלן, כל עוד לא נתקבלה החלטה אחרת על ידי מועצת מקרקעי ישראל.

4.8.1 במרכז הארץ – 5% משווי הקרקע עפ"י השימוש בפועל.

4.8.2 באזור עדיפות ב'– 3% משווי הקרקע עפ"י השימוש בפועל.

4.8.3 באזור עדיפות א' – 2% משווי הקרקע עפ"י השימוש בפועל.

4.8.4 בקו עימות לבנון, רמת הגולן וקו עוטף עזה – 0%. לגבי קו עוטף עזה – הפטור עד 31.12.10.

היטל השבחה בגין השימוש החורג לא יחול על המינהל.

5. תנאים ואישורים נדרשים:

5.1 בישובים בהם הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית צד לחוזה משבצת, תידרש הסכמתם לתכנית לשינוי הייעוד.

הסכמה זו תהווה את ההסכמה לתכנית ולגריעת המגרשים מהמשבצת לאחר אשור העסקות למטרת תעסוקה ע"פ התכניות. אין צורך בהסכמת הסוה"י או ההסתדרות הציונית לביצוע העסקה.
במקרים בהם אושרה בעבר תכנית ללא חתימת הסוה"י או ההסתדרות הציונית, יש לדרוש את אישורן לתכנית ולגריעת המגרשים (חתימת הסוה"י על התכנית תהווה מתן הסכמתה לגריעת המגרשים ע"פ תכנית זו ) .

5.2 ההקצאה תותנה בהסדרת מלוא חובות האגודה למינהל.

5.3 באם קיימים שעבודים ו/או עיקולים בגין השטח המיועד לתעסוקה, יש לדרוש אישור הגורם לטובתו ניתן השעבוד ו/או העיקול לביצוע העסקה.

6. העברת זכויות:

6.1 בעל השליטה בתאגיד יהיה רשאי להעביר חלק מזכויותיו לאחר, ובלבד שזכויותיו בתאגיד לאחר ההעברה, לא תפחתנה מ-26% בכל אחד מאלה: בהון המניות בתאגיד, בזכות למנות מנהלים בתאגיד ובזכות לרווחים מהתאגיד.

6.2 על אף האמור בסעיף5.1 לעיל יהיה המינהל רשאי, במקרים מיוחדים, ובאישור מראש של ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר לאגודה כי חלקה בתאגיד יפחת מ-26%.

פנייה מנומקת תופנה ע"י האגודה למחוז אשר יעבירה לדיון בהנהלת המינהל ועם אישורה תועבר לועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל .

7. החכרת משנה:

7.1 תאגיד שהוקצתה לו קרקע במשבצת ונחתם עימו חוזה חכירה למטרת תעסוקה כהגדרתו בהחלטת מועצה 1226 יהיה רשאי לפעול ע"פ החלטת מועצה 834 ועדכונה ב- החלטת מועצה 1077, להשכרה או החכרת משנה לתקופה של עד 25 שנה ללא צורך בקבלת אישור המינהל ובלבד שהנכס מהוון.

7.2 במקרים של הרשאה לשימוש זמני, האגודה תהיה רשאית, לאחר תשלום דמי השימוש וחתימת חוזה הרשאה, להשכיר את השימוש ו/או לבצע אותו ע"י מי מטעמה ובתנאי שלא תבצע העברת זכויות בגין הקרקע. תקופת ההשכרה לא תעלה על תקופת האישור לשימוש חורג ותקופת ההרשאה.

8. תוספת זכויות:

במגרש שהוקצה לתעסוקה למלוא קיבולת הבניה בתשלום דמי חכירה מהוונים ונחתם לגביו חוזה חכירה, ובעקבות אישור תכנית חדשה נוצרו במגרש זכויות נוספות, תחול עליו החלטת מועצה 1186, או כל החלטת מועצה אחרת שתהא במקומה. עבור תוספת הבניה לתעסוקה יגבו דמי היתר בשיעור של 31% מהערך המעודכן של זכויות הבניה הנוספות .בחכירה לא מהוונת שיעור דמי ההיתר יהיה 25% מערך המעודכן של זכויות הבניה הנוספות, ודמי החכירה יעודכנו בהתאם לתוספת הבניה .

8.1 במגרשים שהוקצו לתעסוקה בתשלום דמי חכירה מהוונים לחלק מקיבולת הבנייה שהייתה מותרת עפ"י אותה התב"ע לפיה נערכה העסקה וכיום מבוקשת רכישת יתרת הזכויות, יש לגבות דמי היוון מלאים בשיעור הנהוג ביום הגשת הבקשה, ליתרת זכויות הבניה המבוקשות.

8.2 פיצול מגרש תעסוקה: עבור פיצול מגרש ייגבה המינהל שיעור של 31% מערך הקרקע של המגרשים שייווצרו עקב פיצול, למעט המגרש שעליו בנוי המבנה המקורי המותר לפי החכירה המקורית.
על שיעור התשלום יחולו ההנחות בהתאם להחלטות המועצה ולמפת אזורי העדיפות הלאומית, כפי שתקבע הממשלה מעת לעת.

9. הרשאה לשימוש זמני

9.1 אגודה של ישוב חקלאי רשאית לבקש אישור לשימוש זמני למטרת תעסוקה, כאשר יעוד השטח עפ"י תכנית תקפה אינו תואם את השימוש המבוקש.

9.2 הרשאה לשימוש זמני תבוצע עם האגודה בלבד.

9.3 הרשאה לשימוש זמני תאושר בכפוף:

9.3.1 להמצאת אישור תקף לשימוש חורג .

9.3.2 תהא לשטח אשר ניתן לגביו ההיתר לשימוש חורג

9.3.3 תאושר לתקופה שלא תעלה על התקופה שאושרה בהיתר לשימוש חורג.

9.4 במקום בו קיימת תכנית בנין עיר המתירה את השימוש המבוקש(שינוי יעוד), לא תתאפשר עריכת עסקה לשימוש זמני אלא לזמן ארוך ולמלוא זכויות הבניה עפ"י התוכנית.

9.5 דמי השימוש השנתיים בהרשאות לשימוש זמני הניתנות עפ"י היתר לשימוש חורג, יהיו בשיעורים שלהלן:

9.5.1 במרכז הארץ - 5% משווי הקרקע לשימוש החורג.

9.5.2 באזור עדיפות ב' ובמרחב התפר - 3% משווי הקרקע לשימוש החורג.

9.5.3 באזור עדיפות א'- 2% משווי הקרקע לשימוש החורג .

9.5.4 בקו עימות - 0%.

9.6 היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה .

ביצוע עסקה להרשאה זמנית תותנה בהמצאת אישור יו"ר הועדה המקומית או מהנדס הועדה בעניין הסדרת תשלום היטל השבחה בין הועדה למורשה. כמו כן יצוין באישור כי לוועדה אין ולא תהיינה תביעות לתשלום בגין תשלום היטל השבחה כלפי המינהל."

לעניות דעתנו וכפי שנציג לפניכם בחוזרינו הבאים חלק מההוראות דלעיל אינן עולות בקנה אחד עם החלטות מועצת מקרקעי ישראל והוראות חוזי החכירה לדורות של הישובים החקלאיים לפיהן מחויב מינהל מקרקעי ישראל לפעול.