להלן עיקרי התיקון

1. הגדרת המונח "חבר קיבוץ מתחדש" - חבר קיבוץ מתחדש מוגדר כיחיד, שעל פי תקנון הקיבוץ חלו לגביו חובות וזכויות חבר קיבוץ, בגמר שנת המס, לרבות מועמד לחברות, שמלאו לו 21 שנים, למעט חבר בעצמאות כלכלית.

2. הגדרת המונח "קיבוץ מתחדש" - הגדרת המונח קיבוץ מתחדש היא בהתאם לסעיף 54 בפקודת מס הכנסה בו נקבע כי "קיבוץ מתחדש" הוא אגודה שסווגה כ"קיבוץ מתחדש" בהתאם לתקנות סוגי אגודות שיתופיות, ויראו אגודה כאמור כקיבוץ מתחדש החל משנת המס שבמרביתה היא סווגה כאמור או שבמרביתה הייתה בתוקף הוראה בתקנונה בדבר תקציב דיפרנציאלי, ו/או שיוך דירות, ו/או שיוך אמצעי יצור, לפי המוקדם.

3. הגדרת המונח "יתרת רווחי הקיבוץ" – יתרת רווחי הקיבוץ מוגדרת כהכנסתו החייבת במס של הקיבוץ בניכוי הכנסות פטורות מדמי ביטוח ובניכוי הכנסות הכלולות ברווח שכבר שולמו בגינן דמי ביטוח (כגון הכנסת עובדי חוץ, תקציב החבר המגולם של עובדי הפנים).

4. הגדרת המונח "יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת" – יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת הוא הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברים.

5. הגדרת המונח "יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה" – יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה הוא ההפרש בין יתרת רווחי הקיבוץ ליתרת רווחי הקיבוץ ששולמו בפועל לחברים.

6. הגדרת היחסים בין חבר העובד בקיבוץ לקיבוץ – לעניין חוק הביטוח הלאומי בלבד, רואים בחבר קיבוץ מתחדש העובד בקיבוץ או מטעמו כעובד ואת הקיבוץ רואים כמעסיקו (נשמר הכלל שנקבע בבג"צ בן אהרון לפיו אין מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הקיבוץ לחבר).

7. הגדרת מעמד חבר שאינו עובד בקיבוץ – חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד בקיבוץ או מטעמו יחשב לעניין חוק הביטוח הלאומי, כעובד, עובד עצמאי או כמי שאינו עובד (לפי העניין), כולל פטור מדמי ביטוח לעקרת בית וחובת תשלום דמי ביטוח מזעריים.

8. מעבר מהגדרת קיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש - אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד לביטוח לאומי כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק הביטוח הלאומי החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

9. דמי אבטלה – אין שינוי מהמצב הקיים. חבר קיבוץ מתחדש העובד בקיבוץ אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לענף אבטלה ואינו זכאי לדמי אבטלה.

10. מענק עבודה מועדפת - אין שינוי מהמצב הקיים. חייל משוחרר שהוא חבר קיבוץ שיתופי או מושב שיתופי זכאי (בהתאם לכללים שנקבעו) למענק עבודה מועדפת.

11. ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד – הגדלת תקרת הגמלה מ-8 פעמים הסכום הבסיסי (69,184 ש"ח) ל- 10 פעמים הסכום הבסיסי (86,480 ש"ח). עדיין מדובר בגמלה מופחתת ביחס למי שאינו חבר קיבוץ שלגביו נקבעה תקרה של 112,424 ש"ח ותשלום נוסף לקופת גמל (עד תקרה של 17,296 ש"ח).

12. תשלום גמלאות לידי הקיבוץ – בהתאם למצב הקיים לגבי קיבוץ שיתופי, חבר קיבוץ מתחדש יכול לבקש כי גמלאות להן הוא זכאי יועברו לחשבון הבנק של הקיבוץ ולא לחשבונו הפרטי.

13. הקיבוץ כמעסיק משני – לעניין תשלום דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ העובד בקיבוץ ובנוסף עובד כשכיר אצל מעסיק נוסף, יראו בקיבוץ כמעסיק משני. במידה והכנסת החבר כשכיר מחוץ למשק נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק, הקיבוץ רשאי לשלם דמי ביטוח בשיעור מופחת על ההפרש בין 60% מהשכר הממוצע במשק להכנסת החבר מעבודתו כשכיר מחוץ למשק.

14. קביעת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ושיעור דמי הביטוח:

א. חבר העובד בקיבוץ - הכנסתו החייבת בדמי ביטוח של חבר העובד בקיבוץ, תחושב על בסיס הסכומים שקיבל החבר או קרובו מהקיבוץ, בעד עבודתו של החבר, לרבות כל טובת הנאה חייבת במס שקיבל, למעט כל טובת הנאה הניתנת לכלל חברי הקיבוץ, בתוספת גילום מס וגילום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. שיעור דמי הביטוח שיחול על ההכנסה הוא השיעור החל על שכיר בניכוי התשלום לענף אבטלה.

ב. חבר העובד כשכיר מחוץ לקיבוץ, כעצמאי או שאינו עובד – דמי הביטוח ישולמו בהתאם למעמדו בדומה למבוטח שאינו חבר קיבוץ.

ג. תשלומי ערבות הדדית לפני ואחרי גיל הפרישה – הכנסה של חבר מכוח תקנות 2 או 3 לתקנות תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005, תחשב כקצבה לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה. וישולמו בגינן דמי ביטוח בשיעור החל על פנסיה מוקדמת.

לעמדתנו, חלו בסעיף זה שני ליקויים:

1. תשלומי הערבות הדדית מחליפים את תשלומי הבטחת / השלמת הכנסה להם חבר קיבוץ ומושב שיתופי אינם זכאים על פי חוק. מאחר ותשלומי הבטחת הכנסה פטורים מדמי ביטוח ראוי היה שגם חברי קיבוץ להם משולמים סכומים אלו על ידי הקיבוץ יהיו פטורים מדמי ביטוח.

2. תשלומי ערבות הדדית לאחר גיל פרישה מוגדרים כגמלה פנסיונית. מאחר ומבוטח שאינו חבר קיבוץ אינו משלם דמי ביטוח על פנסיה לאחר גיל הפרישה אין לחייב חבר קיבוץ בדמי ביטוח בגין הפנסיה המשולמת לו מהקיבוץ.

ד. חלוקת רווחים - לחבר קיבוץ מתחדש תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת. סיווג ההכנסה לצורך תשלום דמי הביטוח יבוצע באופן הבא:

1. חבר העובד בקיבוץ, חבר העובד כשכיר מחוץ לקיבוץ, חבר עצמאי - רכיב זה יחשב כהכנסה של עובד עצמאי.

2. חבר שאינו עובד - רכיב זה יחשב כהכנסה פסיבית ויחולו עליה כללי הוראות סעיף 348 לחוק הביטוח הלאומי (הכנסה בסכום שאינו עולה על 25% מהשכר הממוצע במשק לא תבוא בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח).

ה. רווחים שלא חולקו - יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה לחברים תיוחס באופן שווה לחברים ותחשב כהכנסה פסיבית לעניין תשלום דמי ביטוח. הכנסה זו לא תילקח בחשבון במבחני הכנסה לגמלאות נפגעי עבודה, אבטלה, נכות כללית, סיעוד, זקנה ושאירים, למענק פטירה והענקות (תשלום קצבה לאדם שתביעתו נדחתה פיגור בתשלום דמי ביטוח וכו').

כהכנסה פסיבית סכום שאינו עולה על 25% מהשכר הממוצע במשק לא יבוא בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח בהתאם להוראות סעיף 348 לחוק.

15. דיווח - על הקיבוץ להגיש דוח מקוון למוסד לביטוח לאומי בדבר התשלומים שהעביר לחבריו. טרם נקבע פורמט הדיווח.

16. גמלאות – השינוי באופן חישוב הכנסת חבר קיבוץ לא יפגע בזכאותו לגמלת סיעוד, זקנה או שאירים של מי שהחל לקבל גמלה לפני 1 ביולי 2017.

17. העברת מידע - רשות המסים בישראל תעביר למוסד לביטוח לאומי, מידע בדבר הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחה לרשות המיסים על ידו או על ידי מעסיקיו ומידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ על ידי רשות המיסים.

18. תשלום דמי ביטוח על מרכיבי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת ויתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה בקיבוץ מתחדש שבחר להחיל עליו את הוראת סעיף 60 (ב) לפקודת מס הכנסה "שומת קיבוץ מתחדש ושומת חבריו לפי החלטת הקיבוץ" - לעמדתנו קיבוץ שבחר בחלופה זו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי על מרכיב חלוקת רווחים ו/או רווחים שלא חולקו אשר במהותם הינם כדיבידנד לעניין החוק. נושא זה נבחן משפטית בשלב זה.

מועד כניסתם לתוקף של התיקונים

התיקונים לגבי קיבוץ מחדש יחולו החל מ-1 ביולי 2017.

להסברים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן במשרדינו בת"א או לרו"ח אבנר עופר במשרדינו בעפולה.