1. מאז שנת 2010 מתנהל הליך משפטי, בו מיוצגים 150 קיבוצים ומושבים שיתופיים ע"י עו"ד רון רוגין שעניינו סיווג התעריף המדויק שעל קיבוצים ומושבים שיתופיים (להלן - הישובים השיתופיים או הקיבוצים), הרוכשים במרוכז את החשמל מחברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - חברת החשמל או חח"י), לשלם לחברת החשמל, וזאת עבור התקופה שלאחר ה-1 בינואר 2006.

ראו גם חוזרנו – 94/2009 "אספקת חשמל שוויונית לחברי קיבוצים בכל רחבי הארץ".

השאלה שבמחלוקת - תחולת תעריף מתח גבוה מכירה מרוכזת בישובים השיתופיים

2. שורש המחלוקת בין חברת החשמל לבין הישובים השיתופיים נוגע לשאלה האם הישובים השיתופיים צריכים לשלם תעריף מתח גבוה (להלן - מ"ג) כנהוג ל'כלל צרכני חח"י' (היינו, כלל צרכני חברת החשמל), או שמא יש לחייב את הישובים השיתופיים בתעריף 'מ"ג - מכירה מרוכזת'.

תעריף מ"ג מכירה מרוכזת נכנס לתוקף, על פי החלטת הרשות לשירותים ציבוריים חשמל (להלן - רשות החשמל), ב-1 בינואר 2006.

תעריף מ"ג מכירה מרוכזת הוא נמוך יותר מתעריף מ"ג עבור כלל צרכני חח"י; מטבע הדברים, חברת החשמל סבורה כי יש לחייב את הישובים השיתופיים בתעריף מ"ג עבור כלל צרכני חח"י, ואילו הישובים השיתופיים סבורים כי עליהם לשלם תעריף 'מ"ג מכירה מרוכזת', וזאת החל ממועד כניסתו לתוקף, כאמור, החל מה-1 בינואר 2006.

3. לאחר כניסת תעריף מ"ג מכירה מרוכזת לתוקף, נערכה פנייה בכתב לחברת החשמל על מנת להחיל תעריף זה בישובים השיתופיים (הקיבוצים). חברת החשמל התנגדה להחלת התעריף, בין היתר, על יסוד הטענה, כי תעריף זה נועד לחול אך ורק על מי שחברת החשמל מוכרת לו חשמל בצורה מרוכזת והוא בעל רשיון לחלוקה ואספקה של חשמל. לכן, חברת החשמל המשיכה לחייב את הישובים השיתופיים, אף לאחר כניסת תעריף מ"ג מכירה מרוכזת לתוקף, בתעריף הרגיל המיועד לכלל צרכני חברת החשמל הרוכשים חשמל במתח גבוה.

עמדת הישובים השיתופיים (הקיבוצים) היתה כי אין מקום להתנות את מתן התעריף המופחת ('מ"ג מכירה מרוכזת') בדרישת רישוי, שעה שמדובר בגורמים הפועלים מזה עידן ועידנים בתחום החלוקה והאספקה של החשמל, וזאת שנים רבות לפני חקיקת חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 (להלן - חוק משק החשמל).

יתירה מכך, לאחר צאת תעריף מ"ג מכירה מרוכזת לאוויר העולם, כלל לא היתה אפשרות לקבל רשיונות חלוקה ואספקה של חשמל; למעשה, אפשרות זו לא היתה קיימת אף במועד הגשת התובענה (בשנת 2010) וזמן רב לאחריה.

הפתח המעשי להחלת 'תעריף מתח גבוה - מכירה מרוכזת': הצטרפות למתווה להסדרת פעילותם החוקית של מחלקי חשמל היסטוריים

4. בשלהי שנת 2009 (ישיבות רשות החשמל מס' 272 (מה-1 באוגוסט 2009) ומס' 279 (מה-8 בנובמבר 2009)), אושר 'מתווה להסדרת פעילותם החוקית של מחלקי חשמל היסטוריים' (להלן - המתווה).

מתווה זה קבע כי כל 'מחלק חשמל היסטורי' (דוגמת קיבוץ), אשר יתחייב לפעול על פי המתווה יהיה זכאי לתעריף מ"ג מכירה מרוכזת. החל משנת 2010 החלו ישובים שיתופיים להודיע על הצטרפות למתווה; כאמור, ישוב שיתופי שהצטרף למתווה (והתחייב להקים חברת חלוקה בשטח הישוב) זכה לתעריף המופחת ('מ"ג מכירה מרוכזת'). ההצטרפות למתווה נעשתה תחילה טיפין-טיפין (כ-16 ישובים שיתופיים בשנת 2010; כ-22 ישובים שיתופיים בשנת 2011); ולאחר מכן בקצב מואץ יותר (כ-42 ישובים שיתופיים בשנת 2012; קרוב ל-30 ישובים שיתופיים בשנת 2013).

יודגש, כי אין בחוזר דיווח זה הבעת דעה כלשהיא - חיובית או שלילית - בדבר שאלת ההצטרפות למתווה; שאלה סבוכה זו חורגת מעניינו של חוזר זה.

ככלל, בקיבוצים מתחדשים (קיבוצים בשינוי מבני), מקום בו רוב צריכת הקיבוץ היא צריכה ביתית למגורים, ובייחוד במקומות בהם תשתיות החשמל הן ברמה המקובלת ברוב הישובים השיתופיים, ישנו שיקול רב עוצמה להעלאת דרישה לחיבור ישיר של חברת החשמל לצריכת חשמל, להבדיל מהצטרפות למתווה.

5. יוצא, כי רק החל מחודש אוגוסט 2009 (ולמעשה, נובמבר 2009) נפתחה בכלל הדרך לעמידה בדרישות הסף לצורך קבלת תעריף מ"ג מכירה מרוכזת (ובפועל, רק בקיץ 2010 החלו, ראשוני הקיבוצים שהצטרפו למתווה, ליהנות מתעריף זה).

טענת הישובים השיתופיים (הקיבוצים) - השלב הדיוני של ההליך המשפטי

6. תמצית טענת הישובים השיתופיים, באמצעות ב"כ עו"ד רון רוגין הינה, כי שאלת קיום מכירה מרוכזת של חשמל, לעומת מכירה רגילה של חשמל, היא שאלה עובדתית; היות וחברת החשמל מוכרת חשמל בצורה מרוכזת לקיבוץ על מנת שהוא יספק חשמל ל'מקבלי אספקה רבים', היה על חברת החשמל לחייב את הישובים השיתופיים בתעריף מ"ג מכירה מרוכזת - ולא בתעריף מ"ג לכלל צרכני חח"י - החל ממועד כניסתו לתוקף.

בוודאי ובוודאי שדברים אמורים שעה שאין בכלל בנמצא מתווה אליו ניתן להצטרף כדי לעמוד בדרישת הרישוי; במילים אחרות, אין זה מתקבל על הדעת כי תישלל ההטבה הטמונה בתעריף מ"ג מכירה מרוכזת על יסוד טענה כי הישובים השיתופיים לא הצטרפו למתווה של הסדרת רישוי החלוקה והאספקה של החשמל, שעה שמתווה כזה ראה אור ויצא לאוויר העולם רק כעבור ארבע שנים (סוף שנת 2009; מימוש החל מחודש מרץ 2010).

7. לאחר סיום ההליכים המקדמיים (כולל צירוף רשות החשמל כצד לתובענה) והגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הישובים השיתופיים (בחודש פברואר 2014), עתרה חברת החשמל לסילוק התובענה על הסף על יסוד הטענה כי היא פועלת בהתאם להחלטות רשות החשמל, ולכן, למעשה, הישובים השיתופיים תוקפים את החלטות רשות החשמל. חברת החשמל טענה כי על הקיבוצים להפנות את הטרוניה כנגד רשות החשמל, ולא כנגד חברת החשמל, וזאת במסגרת תקיפה ישירה בפני בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

8. הישובים השיתופיים - באמצעות ב"כ עו"ד רון רוגין - השיבו לבקשה זו של חברת החשמל. התשובה של הישובים השיתופיים נגעה לטעמים דיוניים (פרוצדורליים) ולטעמים מהותיים הנוגעים לגוף המחלוקת.

הישובים השיתופיים (הקיבוצים) הדגישו כי חוק משק החשמל מסמיך את רשות החשמל לקבוע לוח תעריפים. לוח התעריפים מבוסס על הבחנה בין קטיגוריות רלבנטיות של צרכני החשמל, וזאת על יסוד עקרון העלות. ההבחנה היסודית של לוח תעריפים היא בין צרכני החשמל בתעריף אחיד לבין צרכני חשמל בתעריף עומס וזמן (תעו"ז).

9. לוח התעריפים, המוצא מכוח חוק משק החשמל, מבחין בין צרכני תעו"ז, אשר מקבלים אספקה של חשמל במתח נמוך לבין צרכני תעו"ז המקבלים אספקה של חשמל במתח גבוה.

מרבית הישובים השיתופיים בישראל הם צרכני תעו"ז (פרט למספר מצומצם של מושבים שיתופיים וקיבוצים בהם צרכני החשמל הם צרכנים ישירים של חברת החשמל).

רוב הישובים השיתופיים הם צרכני חשמל בתעו"ז מ"ג, אם כי נותרו עדיין כמה עשרות ישובים שיתופיים שמקבלים אספקת חשמל במתח נמוך (להלן - מ"נ), ולכן הם צרכני תעו"ז מ"נ.

10. כל קבוצת צרכנים - תעו"ז מ"ג ותעו"ז מ"נ - מחולקת בין צרכנים רגילים לבין צרכנים המקבלים את החשמל באורח מרוכז עבור 'מקבלי אספקה רבים'.

חברת החשמל מספקת לכל הישובים השיתופיים בישראל חשמל בצורה מרוכזת; כאמור, בדרך כלל, החשמל מסופק במ"ג, ובחלק קטן יחסית מהישובים השיתופיים (דוגמת קיבוצים בעלי צריכת חשמל נמוכה יחסית), מסופק החשמל במ"נ.

יוער ויודגש, כי מקום בו החשמל מסופק לקיבוץ בתעו"ז מ"נ, הרי שאין עוררין כי הקיבוץ זכאי לתעו"ז מ"נ מכירה מרוכזת.

11. ההגדרות הרלבנטיות של 'מכירה מרוכזת' קבועות בספר אמות המידה המוצא, גם הוא, מכוח חוק משק החשמל. ספר אמות המידה מפרט את ההנחיות ואת ההגדרות הכלולות בלוח התעריפים.

ההגדרה של 'מכירה מרוכזת' ושל 'תעריף מכירה מרוכזת' היא הגדרה ברורה ופשוטה: 'מכירה מרוכזת' מוגדרת כ"אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למקום צרכנות בו קיים צרכן אחד ומקבלי אספקה רבים", ו'תעריף מכירה מרוכזת' מוגדר כ"תעריף חשמל לצרכני מתח נמוך וגבוה המחלקים ומספקים חשמל לאחרים".

12. לכן, עמדת הישובים השיתופיים הינה, בפשטות, כי יש להחיל עליהם את תעריף המכירה המרוכזת.

עמדת הישובים השיתופיים מעוגנת בהגיון העומד מאחורי חוק משק החשמל. ברור לחלוטין כי צרכני חשמל המקבלים חשמל במ"ג עבור 'מקבלי אספקה רבים' (הן במישור הצרכני והן במישור העסקי) נושאים בעלויות כספיות וניהוליות נוספות ועודפות אל מול צרכן חשמל המקבל חשמל במ"ג עבור עצמו בלבד. עלויות אלו הומחשו בעזרת תצהירים של שבעה קיבוצים.

תפיסת הישובים השיתופיים עולה בקנה אחד עם המציאות בה קיבוצים המקבלים אספקת חשמל בתעו"ז מ"נ זכאים לתעריף של מכירה מרוכזת, ולא לתעריף עבור כלל צרכני חח"י.

13. מכל מקום, לאחר שהצדדים השלימו את שלב התגובה והתשובה (מטעם חברת החשמל) לתגובה, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' טובי), נשוא חוזר זה.

החלטת בית המשפט המחוזי - דחיית עמדת חברת החשמל והוראה להמשך ההליך

14. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' טובי) פסק, בהחלטה מה-6 ביולי 2014 - ת.א. (חי') 1614-02-10 קיבוץ אושה ואח' נ. חברת החשמל לישראל בע"מ והרשות לשירותים ציבוריים חשמל (להלן - ההחלטה) - כי אין מקום לקבל את עמדת חברת החשמל, על פיה יש לסלק את תובענת הישובים השיתופיים.

בית המשפט המחוזי דחה, במסגרת ההחלטה, את טענתה היסודית של חברת החשמל על פיה, אין מקום מלכתחילה להטיל עליה חיוב כלשהוא מכיוון שהיא פעלה בהתאם להוראות ופרשנות רשות החשמל.

15. ההחלטה (זו החלטת כבוד השופט א' טובי מה-6 ביולי 2014) קבעה כי אין הישובים השיתופיים תוקפים את עצם חוקיות או סבירות תעריף מ"ג מכירה מרוכזת. הטיעון של הישובים השיתופיים הינו כי הם מקיימים את התנאים המזכים בתעריף זה, ולכן יש לחייב אותם בתשלום על פי תעריף זה, ולא על פי תעריף מ"ג לכלל צרכני חח"י.

ההחלטה מאמצת את לוז הטיעון של הישובים השיתופיים (הקיבוצים) על פיו, שאלת פרשנות לוח התעריפים וספר אמות המידה - מי ומי זכאי לתעריף מכירה מרוכזת - היא שאלה של פרשנות נורמה, המונחת לפתחו של בית המשפט; בית המשפט המחוזי קבע כי -

"עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לפרשנות המשפטית של המונח 'תעריף מכירה מרוכזת' בתעריפים של 'מתח גבוה'"

בנוסף, חויבה חברת החשמל בתשלום הוצאות הבקשה לטובת הקיבוצים בסך 30 אלף ש"ח.

סיכום והערכה

16. בית המשפט המחוזי קבע כי על חברת החשמל להגיש את תצהירי העדות הראשית וחוות דעת מומחה.

מובן מאליו, כי אין בהחלטה כדי לקבל את התובענה עצמה. מדובר, כמוסבר, אך ורק על דחיית בקשת חברת החשמל לסלק את התובענה על הסף בשלב זה ללא שמיעת ראיות.

יחד עם זאת, ובזהירות הראויה, ייאמר כי בסוגיה המרכזית המונחת על הפרק - הפרשנות והיישום של ההגדרות 'מכירה מרוכזת' ו'תעריף מכירה מרוכזת' - הרי שעומד לישובים השיתופיים טיעון שהוא - לפי הערכה - מוצק למדי.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר שמעון גדיש או למר אריאל וייל במשרדנו בעפולה.