לאחרונה קיבלה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה מס' 2953 בעניין גביית חובות שהתיישנו המתקנת ומסייגת את החלטתה הקודמת מס' 2841.

עיקר הסייגים בעניין אגודות חקלאיות מתכוונים לכך שההחלטה הקודמת לא תחול עליהם, וזאת "בשים לב באופן מיוחד לאפשרות של קיזוז".

ראו החלטת הנהלת ממ"י 2841 בחוזרנו 28/2011 מיום 27.2.2011 "גביית חובות ממ"י שהתיישנו".

להלן נוסחה המלא של החלטת הנהלה מס' 2953:

"בהמשך להחלטת הנהלה מס' 2841 מיום 16/11/2010, להלן מספר הבהרות לגביית חובות בהתיישנות:

הכלל שהתקבל בהחלטת ההנהלה הינו כי המינהל לא יגבה חובות שהתגבשו לפני יותר מ – 7 שנים.

חובות – חובות דח"ש בלבד.

הסבר: לגבי חובות דח"ש ישנה הנחה שחוכר ששילם מדי שנה לא שמר קבלות יותר מ-7 שנים אחורה. זאת בניגוד, למשל, לדמי שימוש. אשר עולים אגב הסדרת שימוש ונבחנים בהקשר הכולל, או דמי הסכמה, לגביהם העילה לחיוב נוצרת במועד הסכמת המינהל להעברת הזכויות.

שנים – יש לספור שנות דח"ש ולא שנים קלנדריות.

סכום החוב – חובות דח"ש פעילים (חייבים פרטיים וכן מסחר ותעשיה) של עד 30,000 ₪ (כולל

חוב בהתיישנות וחוב לא בהתיישנות) – אין צורך לבדוק חריגים.

חריגים -

1. חייב סדרתי – חייב אשר ניהל עם המינהל מו"מ לעניין החוב.

2. חברות ממשלתיות – יש לבדוק כל תיק לגופו, אין לוותר על חוב בהתיישנות.

3. אגודות חקלאיות – יש לבדוק כל תיק לגופו, ולשים לב באופן מיוחד לאפשרות של קיזוז.

תביעות משפטיות -

תביעה שכבר מתנהלת בבית משפט, הגשת התביעה עצרה את מירוץ ההתיישנות ולכן ההחלטה אינה משנה. חובות המטופלים על ידי עו"ד, בטרם תביעה – יש לתקן ולהתאים להחלטת ההנהלה. הקפאת חובות – חתימה על הסכם להקפאת חובות עצרה את מירוץ ההתיישנות ולכן ההחלטה אינה משנה.

ובסיכום נקבע: "בתאריך 3/5/2011 סוכם:

ההצעה ברמה העקרונית מאושרת.

הנושא יובא בפני מנהל המינהל בטרם תוצא הנחיית פעולה למחוזות.

יובהר, כי סך של 30,000 ₪ הוא לא כולל מע"מ".

תשומת הלב לכך שלא נזכר נושא התניית שירות בתשלום חוב וכי ההחלטה אינה סופית ונקבע בה ש"הנושא יובא בפני מנהל המינהל בטרם תוצא הנחיית פעולה למחוזות".

ראוי לציין כאן שהחלטת הנהלה מס' 1351 מיום 23.03.2005 לא בוטלה עד כה.

סעיף 4 להחלטה 1351 קובע כי "לא יינתן שירות לאגודה אשר יש לה חוב דמי חכירה או שלא חתמה על חוזה משבצת, בכל אותם תחומים שאינם בעלי צורך קיומי להתנהלות החקלאית של היישוב כגון ביצוע עסקות עפ"י 949, צירוף שטח למשבצת, אישור קרקע זמנית וכדומה.".

קיים ספק אם החלטה זו עומדת במבחנים משפטיים ונזכיר כאן את התביעה התלויה ועומדת נגד מינהל מקרקעי ישראל ע"י סוזן ויוסף אלפי בבקשה לחייב את ממ"י לחדש חוזה חכירה ללא התניית תשלום חוב שהתיישן.

סביר שהחלטה מס' 2953, אם תיושם, תעמוד למבחן בערכאות משפטיות וזאת בשל הרצון המתמשך של ממ"י שלא לוותר על גבייה מינהלית גם בדרך של קיזוז.

נציין כי, בכתבי הגנה שהוגשו במסגרת תביעות של מינהל מקרקעי ישראל נגד יישובים בקו עימות צפון המיוצגים ע"י עו"ד רון רוגין הועלתה הטענה שממ"י, בתור רשות ציבורית המחויבת בחובות הגינות ונאמנות מוגברים, אינו רשאי לגבות חובות לתקופה שחלה עליה התיישנות דיונית. טענות אלו לא הופרכו עד כה ונראה שממ"י מעדיף שלא להתמודד איתן בבתי המשפט.

טענת תשלום חובות שהתיישנו הועלתה על ידי משרדנו בעבר פעמים רבות, ראו חוזרינו מס' 67/2007 "התיישנות חובות דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל", מס' 112/2007 "הערכות למבצע לגביית חובות דמי חכירה", וראו גם אפליית חוכרים חקלאיים ביחס לחוכרים עירוניים בחוזרנו מס' 9/2008 "מבצע לגביית חובות דמי חכירה שנתיים".

לפרטים ולהבהרות נוספות ניתן לפנות למר שמעון גדיש או למר אריאל וייל במשרדנו בעפולה.