הנדון: "קרקע עודפת" בשטח מחנה בקיבוץ

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 361 קובעת תנאים בהם יחכיר מינהל מקרקעי ישראל (להלן:"ממ"י"), בין היתר, 'קרקע עודפת' בשטח מחנה לקיבוץ לפי המחירון הנהוג לגידול שדה בעל באותו אזור.

"'קרקע עודפת' - קרקע שבמקורה לא היתה ראויה לעיבוד חקלאי והמהווה את כל שטח המחנה או חלקו והינה מעבר למכפלת שני דונם בתקן הנחלות המאושר לאותו קיבוץ."

ההחלטה קובעת חד משמעית:

"מינהל מקרקעי ישראל יחכיר קרקע לקיבוצים בתנאים הבאים:

...

3. גבולות השטח להחכרה וגודלו לכל קיבוץ, יהיו לצורך החלטה זו, לפי המלצת שר החקלאות או המלצת ועדת קרקעות שמונתה ע"י שר החקלאות." (הדגשה שלי - ב.מ)

המשתמע מן ההחלטה הוא כי מי שקובע את גבולות השטח שיוחכר הוא שר החקלאות או ועדת קרקעות שמונתה על ידו. לממ"י לא ניתנה הזכות לשיקול דעת ובהתקיים התנאים – שאינם תלויים בו – עליו לחתום על חוזה חכירה לדורות!

חרף לשון ההחלטה, באוגוסט 2009, הוציא האגף החקלאי בממ"י הנחייה לקיבוצים, אודות קרקע עודפת, ובה נכתב בין היתר:

"החלטת מועצה 361 מיום 27.10.1987 אפשרה למינהל להחליט על צירוף קרקע עודפת...

ישנם קיבוצים אשר במסגרת הדיונים לסיכום גבולות הקבע של המשבצת לקראת חתימת חוזה חכירה אושר להם צרוף השטח כאמור לעיל.

חלק מהפרוטוקולים האמורים נערכו לפני שנים רבות וחוזה החכירה טרם נחתם.

מאחר וחלף זמן רב ממתן האישור ועד היום בחנה הנהלת המינהל ב- 5.11.08 את פרק הזמן הסביר לכבד אישורים כנ״ל. ההנהלה החליטה שיש לאפשר לקיבוצים המחזיקים בפרוטוקולים כנ״ל לצרף קרקע זו לחוזה החכירה בתנאי שהתהליך יושלם תוך שנה וחצי מהודעתנו." (הדגשות שלי - ב.מ)

בהנחיה זו חורג ממ"י בעליל מסמכותו!

כאמור, על פי לשון החלטת מועצת מקרקעי ישראל 361, לממ"י אין שיקול דעת בקביעת גבולות משבצת הנחלות של היישוב החקלאי ועליו לחתום על חוזה חכירה לדורות על פי הגבולות שנקבעו, לרבות קרקע עודפת בשטח המחנה.

ממ"י אינו יכול להתנות את מחויבותו לחתימה על חוזה חכירה לדורות – בזמן מוגבל, על אחת כמה וכמה שזמן זה – עד לחתימה על חוזה חכירה לדורות – תלוי בממ"י עצמו ונובע במקרים רבים ממחלוקות בינו לבין הסוכנות היהודית.