גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 050-2000

סוגיות בנושא שינויים בקיבוצים – עמדת מנהל מקרקעי ישראל

לפי עמדת מנהל מקרקעי ישראל מסירת זכויות בקרקע חקלאית המוחכרת לקיבוץ במסגרת חוזה המשבצת כנחלות, או חלקים ממנה, על ידו, לתאגידים נפרדים המוקמים על ידי הקיבוץ, לרבות לתאגידים של בעלי מניות, אם נעשתה, מהווה הפרה יסודית של תנאי חוזה המשבצת ,בין אם הוא חוזה חכירה לדורות ובין אם הוא חוזה שכירות למשבצת תלת שנתי (דו צדדי או תלת צדדי), האוסרים על מסירת זכויות בקרקע לאחר, בכל צורה שהיא, ללא אישור מראש ובכתב של המינהל.

העברת זכויות במשבצת החקלאית

לפי עמדת מנהל מקרקעי ישראל מסירת זכויות בקרקע חקלאית המוחכרת לקיבוץ במסגרת חוזה המשבצת כנחלות, או חלקים ממנה, על ידו, לתאגידים נפרדים המוקמים על ידי הקיבוץ, לרבות לתאגידים של בעלי מניות, אם נעשתה, מהווה הפרה יסודית של תנאי חוזה המשבצת ,בין אם הוא חוזה חכירה לדורות ובין אם הוא חוזה שכירות למשבצת תלת שנתי (דו צדדי או תלת צדדי), האוסרים על מסירת זכויות בקרקע לאחר, בכל צורה שהיא, ללא אישור מראש ובכתב של המינהל.

תאגידי הפעלה

קיבוצים רבים בקשו התייחסותינו למצב( השכיח) בו פעילות המשק החקלאי כולו או חלקו עוברת לתאגיד / תאגידי הפעלה ( בד"כ אגודות שיתופיות חקלאיות) הנמצאים בבעלות מלאה של הקיבוץ.

התבקשנו להתייחס לסוגיה האם העברת פעילות זו עולה בקנה אחד עם הוראות חוזי המשבצת החקלאית והחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

לפי עמדת ממ"י מסירת הזכויות בקרקע לתאגידי הפעלה מחייבת קבלת אישור.

אם תאגידים אלו הינם בבעלות מלאה של אגודת הקיבוץ, ושלה בלבד, יש להבהיר מהי הסיבה והמטרה להקמתם, וכן להמציא את ההסכם שאגודת הקיבוץ רוצה לכרות עם תאגידים כאלו, בכדי שאפשר יהיה להתייחס לכך, הן מבחינת חוזה המשבצת והן מבחינת חוק ההתיישבות.

בחינה נוספת תוכל להעשות, אם מועצת מקרקעי ישראל תאשר את ההצעה לניוד זכויות עיבוד בקרקע חקלאית (ללא מסירת זכויות בקרקע), במידה ויעמדו בגדר החלטה זו וינתן אישור לפיה.

( ראו חוזרנו 36/00).