תשלום קצבת זקנה 48 חודשים למפרע - תיקון 133 לחוק הביטוח הלאומי

בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, תביעה לקצבת זקנה, שלא הוגשה תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, שולמה לכל היותר 12 חודשים למפרע.

בתיקון 133 הוארכה תקופת התשלום למפרע מ-12 חודשים ל-48 חודשים כאשר מתוך 48 החודשים ישולמו רק 12 חודשים עבור תקופה הקודמת לגיל הזכאות[1].

לדוגמה, מבוטח שהיה זכאי לקצבת זקנה החל מגיל הפרישה[2] אך הגיש תביעה לקצבת זקנה רק בגיל 71 (כשנה לאחר גיל הזכאות), יקבל תשלום למפרע עבור שנתיים בלבד.

מבוטח שהגיש לראשונה תביעה בגיל 75 (5 שנים לאחר גיל הזכאות) יקבל תשלום למפרע עבור 4 שנים. תחילתו של תיקון 133 היא מ-1 בפברואר 2012 והוא חל על תביעות שהוגשו במהלך 48 החודשים שקדמו ליום התחילה או לאחריו.

עבודה מועדפת - תיקון 135 לחוק הביטוח הלאומי

סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי חייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת, במשך שישה חודשים לפחות, במשך השנתיים שמיום שחרורו משירות סדיר, זכאי למענק.

בתיקון 135 לחוק הביטוח הלאומי נקבע, כי במניין השנתיים מיום השחרור, שבהם על החייל להשלים תקופת עבודה של שישה חודשים, לא יובאו בחשבון תקופות בהן שירת בשירות מילואים.

תחילתו של תיקון 135 היא מ-1 במרץ 2012, והוא חל על מי שהשתחרר משירות סדיר בתקופה של שנתיים לפני יום התחילה.

החזרת תשלומי יתר - תיקון 136 לחוק הביטוח הלאומי

סעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי (להלן – החוק), קובע את אופן החזרת תשלומי היתר ששולמו למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד). תשלומי יתר משמעותם, לפי הסעיף האמור, דמי ביטוח לפי החוק או כספים לפי חוק אחר ששולמו ביתר למוסד.

סעיף 362(א)(1) לחוק קובע כי במקרה שבו נגבה תשלום היתר על פי דרישת המוסד, הוא יוחזר בצירוף תוספת הפרשי הצמדה.

סעיף 362(א)(2) לחוק, קובע כי במקרה שבו שולם תשלום היתר שלא על פי דרישת המוסד, הוא יוחזר בצירוף תוספת הפרשי הצמדה, ואולם תוספת הפרשי הצמדה זו, לא תשולם בשל תקופה העולה על שלוש שנים.

סעיף זה, שנכנס לתוקף בשנת 1984, חוקק על רקע האינפלציה הגואה דאז, ובא למנוע חשש ולפיו מערכת הגבייה של המוסד תהווה תחליף לתכניות חיסכון צמודות למדד. חשש זה נתבדה לאור בלימתה של האינפלציה וכן לאור שיעורי המדד הנמוכים שפורסמו בשנים שלאחר בלימתה. נוסף על כך, בשל אופיין המורכב של יתרות הזכות שנצברו בידי המוסד, לא ניתן לערוך הבחנה בין דמי ביטוח שגבה המוסד ביתר על פי דרישתו (הנובעים מהפרשי שומה) לבין דמי ביטוח ששולמו לו שלא על פי דרישתו, אלא ביוזמתו של המבוטח.

בתיקון 136 לחוק הביטוח הלאומי, תוקן נוסח סעיף 362 כך שהחזר גביית היתר יבוצע באופן הבא:

1. תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף הצמדה למדד.

2. לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים הדרושים לביצוע ההחזר, יוחזר תשלום היתר בצרוף הצמדה ובעד החודש ה-13 ואילך גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה.

תחילתו של התיקון היא מ-1 במרץ 2012, והוא חל על תשלום יתר שהנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר לגביו, הומצאו למוסד לביטוח לאומי ביום התחילה ואילך.

דמי לידה נוספים – תיקון 137 לחוק הביטוח הלאומי

בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, נקבע כי עובדת, שהתינוק אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאשפוז, תוך תקופת חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים, זכאית להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מארבעה שבועות. בתיקון 49 לחוק עבודת נשים, מ-27 לפברואר 2012, הוארכה התקופה מארבעה שבועות לעשרה שבועות.

סעיף 51 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי ישולמו דמי לידה נוספים לעובדת הזכאית להאריך את חופשת הלידה בשל הסיבות הקבועות בחוק עבודת נשים. לאור התיקון בחוק עבודת נשים הוארכה גם התקופה המרבית לתשלום דמי לידה נוספים באופן הבא:

1. 10 שבועות (במקום 4 שבועות עד כה) למי שזכאית לדמי לידה בעד פרק זמן של 14 שבועות.

2. 6 שבועות (במקום שבועיים עד כה) למי שזכאית לדמי לידה בעד פרק זמן של 7 שבועות.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.