כללי

1. בחוזי המשבצת החקלאית המצויים בידי הקיבוצים והמושבים נקבע חד משמעית כי לא ניתן לנייד זכויות חקלאיות אלא אם ניתן לכך אישור מפורש של הממונה מטעם חוק ההתישבות (ראו חוזרינו 36/2000- "העמדת קרקע חלקאית לרפת משותפת").

   נוכח המציאות הכלכלית ומדיניות הממשלה בעניין איחוד רפתות הוחלט במינהל מקרקעי ישראל לאשר ניוד זכויות בקרקע חקלאית במגבלות שיפורטו להלן.

2. להלן דברי הסבר להצעה להחלטת מועצת מקרקעי ישראל בנדון שהוגשה לדיון במועצת מקרקעי ישראל בישיבתה ביום 22.1.01. בסופו של דבר ההצעה לא הועלתה לדיון אולם צפויה לעלות לדיון בישיבת מועצת מקרקעי ישראל הקרובה.

(א) לאור המצב השורר בחקלאות ומדיניות משרד החקלאות לאפשר לאגודות יישובים ולחוכרי קרקע חקלאית לזמן ארוך, לנייד את זכויות העבוד בקרקע חקלאית המוחכרת להם, לצורך הקמת שותפויות לאחזקה וגידול בעלי חיים (רפתות, לולים), מצורפת הצעה להחלטה שגובשה לצורך זה, בתאום עם משרד החקלאות והרשות לתכנון חקלאי.

(ב) מטרת ההצעה לאפשר ניוד זכויות עבוד, ללא הקניית זכויות בקרקע, בין מתיישבים במסגרת אגודה, בין אגודות, או לתאגידים שלהם, של חוכרים שלא בתנאי נחלה לזמן ארוך, וכן שותפויות עם חברות לעבוד חקלאי, כאשר הגורם המנייד שותף לפחות בשליש לצורך השקעות, הוצאות ייצור ומהתמורות.

(ג) ההיתר יינתן על פי חוק ההתיישבות, על פי המלצת ועדה שהרכבה מפורט בהצעה.

(ד) הקרקע תישאר בחוזה של החוכר.

(ה) ההחלטה לא תחול על הקרקע המושכרת לעבוד זמני לגידולים עונתיים ועל הרשאות רעייה.

(ו) תקופת ההיתר תהיה לחמש שנים, או לתקופת הגידול אולם לא יותר מ-20 שנה, למעט במקרים של שותפויות לגידול בע"ח בהם ההיתר יוכל להינתן לתקופה ארוכה יותר.

(ז) במשבצת ההתיישבות הניוד יוגבל ל-25 אחוז משטח המשבצת. במקרה חריג ובאישור שר החקלאות יוכל ההיתר להינתן גם לשטח גדול יותר.

(ח) לא יחול שינוי בדמי החכירה, אולם במקרה של ניוד לחברות עבוד, או שהגורם המנייד לשותפות עיבוד משתתף בפחות משליש בשותפות, ישולמו דמי חכירה לפי המחירון הנהוג במינהל לאותו סוג גידול ולא לפי מחירון נחלות.

(ט) ההחלטה מוצעת כהוראת שעה, עד 31.12.2002. לאחר מכן תבחן מחדש.

להלן נוסח ההצעה החלטת מועצת מקרקעי ישראל כלשונה:

החלטה בדבר ניוד זכויות עיבוד בקרקע חקלאית וניוד זכויות לאחזקה וגידול

בעלי חיים בקרקע חקלאית ( הוראת שעה)

הגדרות לצורך החלטה זו:

1. המינהל יאשר לחוכר לנייד זכות בקרקע חקלאית המוחכרת לו, בתנאים המפורטים בהחלטה זו.

2. הניוד יאושר במקרים הבאים:

(א) בין מתיישב לבין מתיישב החברים באותו אגודה.

(ב) בין אגודות.

(ג) בין אגודה לבין תאגיד של אגודות, שהאגודה חברה בו.

(ד) בין האגודה לבין חברה לעיבוד חקלאי.

(ה) בין חוכר שלא בתנאי נחלה לבין חוכר, או לבין חברה לעיבוד חקלאי.

(ו) בין חוכר לבין גורם אחר שיאושר ע"י ועדת ההיתרים.

3. כאשר הבקשה היא של מתיישב, תידרש הסכמת החוכר שהיא האגודה החקלאית.

4. ניוד יאושר רק לגורם שנמצא כי הוא מסוגל ויכול לעבד את הקרקע.

5. לא יינתן היתר לניוד לכל הסכם שמשמעו הינו למעשה תשלום של רנטה תמורת השימוש בקרקע, כאשר כל האחריות לעיבוד השטח וכל הכרוך בכך,הינה בפועל בידי הגורם שלו נמסרה הקרקע לעיבוד.

6. הזמנת עבודות עיבוד ע"י חוכר / מתיישב / אגודה, על בסיס פרטני לעיבוד מסוים חד פעמי, על חשבונו המלא של המזמין, לא תחשב כניוד, ואינה טעונה הסכמה על פי החלטה זו.

7. ההיתר יינתן לתקופה של עד חמש שנים, או לפי תקופת הגידול המבוקש – לפי המועד המאוחר מבין השניים, בכל מקרה לא יינתן היתר לתקופה העולה על עשרים שנים.

8. א. בשטח המוחכר כמשבצת לאגודה, הניוד יוגבל לשטח שלא יעלה על 25 אחוזים מגודל המשבצת המתוכננת לאותה אגודה.

   ב. במקרה חריג אפשר שיינתן היתר לניוד שטח העולה בגודלו על 25 אחוזים משטח המשבצת, בכפוף לאישור שר החקלאות.

9. לא יינתן היתר לניוד לגבי קרקע המושכרת לעבוד זמני לגידולים עונתיים (עד שלוש שנים), או בהרשאת רעייה.

10. ההיתר יינתן על ידי הרשות המוסמכת שמונתה על ידי שר החקלאות בהתאם לחוק ההתיישבות (סייגים לשימוש בקרקע ומים) תשכ"ז – 1967, בהתאם להמלצת ועדות היתרים.

11. תוקם ועדת היתרים מוסמכת שיהיו חברים בה:

הרשות המוסמכת במשרד החקלאות – יו"ר.

מנהל אגף החקלאי – מינהל מקרקעי ישראל.

נציג הרשות לתכנון חקלאי – משרד החקלאות.

נציג הסוכנות היהודית/חטיבת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית (לגבי שטחים חקלאיים שהסוכנות או ההסתדרות הציונית צד לחוזה).

נציג משותף לכל ארגוני התנועות ההתיישבויות.

משתתף קבוע – מנהל היחידה לפקוח על שטחים פתוחים.

הועדה תקבע את סדרי עבודתה.

12. גורם שאושר לו ניוד לא יהיה רשאי להעביר את זכות הניוד לגורם אחר, לא יהיה רשאי ליזום שינוי יעודה של אותה קרקע, או להנות מפירות של שינוי ייעוד, בשטח האמור.

13. במקרה של שינוי ייעודה של קרקע שנוידה, ודרישה של המינהל מהחוכר לפנותה לצורך שימוש לפי ייעודה החדש, החוכר אחראי לפינוי הקרקע שנוידה מכל מחזיק, עד למועד הפינוי שייקבע ע"י המינהל.

14. חוכר המבקש לנייד זכויות יהיה חייב להמציא לוועדת ההיתרים את כל המסמכים, ההסכמים והפרטים הקשורים לניוד אותה קרקע.

15. הפר חוכר את תנאי ההיתר – יבוטל ההיתר שניתן לו, וינקטו הצעדים החוקיים כמתחייב.

16.

א. שטח שניתן היתר ניוד לגביו ימשיך להיכלל בחוזה החכירה/שכירות של החוכר, ודמי החכירה ישלמו לפיו.

ב. אם דמי החכירה לפי סעיף א' לעיל הם כנחלה, או דמי חכירה זהים לנחלה, ישלם החוכר בנוסף לכך, עבור השטח שנויד, דמי חכירה שנתיים לפי מחירון דמי החכירה הנהוג במינהל לגבי החכרת קרקע לאותו סוג גידול, שלא בתנאי נחלה, על פי החלטת המועצה.

ג. על אף האמור בסעיף 16 (ב) לעיל, לא יידרש תשלום דמי חכירה שנתיים נוספים במקרים דלהלן:

(1) במקרה של ניוד לפי סעיף 2 (א) לעיל.

(2) במקרה של ניוד לפי סעיף 2 (ב) לעיל – אם מדובר בשותפות, והאגודה המניידת עומדת בכללי סעיף הגדרת שותפות לעיל ומשתתפת בשיעור שלא יפחת משליש מהעלויות השוטפות ומשליש מהתמורות הנובעות מעיבוד השטח במשותף.

(3) במקרה של ניוד לפי סעיף 2 (ג) לעיל – בתנאי שהאגודה המניידת תחויב במלוא העלויות והתמורות הנובעות מגודל שיטחה היחסי שנוייד, מכלל השטח המעובד על ידי התאגיד.

17. נוהל לביצוע החלטה זו יוכן בתאום בין המינהל לבין הרשות המוסמכת במשרד החקלאות, לרבות קריטריונים נוספים.

תוקף החלטה זו הינו עד 31.12.2002 ".

הדגשים והערות-

1. לסעיף 8 – נקבעה מגבלה של 25% משטח המשבצת לניוד. בפועל משקים שהעבירו את עבוד גד"ש לשותפויות ניידו יותר מאשר 25% מהשטח. יש לפעול להסיר המגבלה בנוסח הנוכחי לפי העניין.

2. לסעיף 9 – לא תינתן הרשאה לניוד לקרקע המושכרת לעיבוד זמני לגידולים עונתיים- הדבר מונע ניוד זכויות לשותפויות גד"ש של קרקע זמנית.

יש לאפשר זאת או לחילופין לאפשר היתר במקרה חריג.

3. לסעיף 12 – יש לשים לב כי הגורם שיאושר לו הניוד אינו רשאי ליזום שינוי יעוד באותה קרקע.