גרסת הדפסה
מושבים מספר: 083-2020

ביטול תקרת ההנחה הסוציואקונומית באזורי עדיפות - עדכון

ב-8 לספטמבר 2020 התקיימה ישיבת מועצת מקרקעי ישראל שדנה בין השאר בהצעה לתיקון סעיף 4.2 לקובץ ההחלטות כך שתבוטל תקרת ההנחה הסוציואקונומית.

ראו חוזרינו 70/2020 "שינויים במדיניות ההנחות בהקצאת קרקע- עדכון"

בעקבות ידיעות שפורסמו לפיהן מועצת מקרקעי ישראל לא אשרה את הצעת ההחלטה לביטול תקרת ההנחות הסוציואקונומית באזורי עדיפות פנתה ד"ר רותי פרום אריכא מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לחברי מועצת מקרקעי ישראל בבקשה לקיים דיון מחודש בנושא.

 

כמו כן כל עוד לא נחתמה ההחלטה החדשה ע"י שר האוצר אין תוקף לתקרת ההנחה הסוציואקונומית בישובי אזורי העדיפות.

 

להלן עיקרי פנייתה והסתייגויותיה:

"קבלת החלטה בישיבת מועצת מקרקעי ישראל

על אף האמור בדברי ההסבר, במהלך הדיון בישיבת המועצה הועלתה הסתייגות של נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ובצידה הצעה לתיקון הצעת ההחלטה. נציג האוצר אכן הודה כי אין מקום לקביעת תקרה של 50,000 ש"ח אולם יש לקבוע תקרת הנחה סבירה יותר.
הצעת ההחלטה אושרה בישיבת המועצה, אולם זאת מבלי להציג נוסח מעודכן הכולל את סעיף תקרת ההנחה ומבלי שצוינו הסכומים של תקרת ההנחה.
לאחר הישיבה ההצעה נחתמה על ידי שר השיכון יו״ר המועצה, יעקב ליצמן, טרם כניסת התפטרותו לתוקף, וכעת ההצעה ממתינה לאישור וחתימת שר האוצר.
על מנת לבחון את העובדות ולאחר שמועות שונות בדבר גובה התקרה, פניתי למזכיר המועצה וקיבלתי ממנו את נוסח ההחלטה. בהחלטה נקבע בסעיף 4.2.2 (ד)(2) כי:

ביישובים באזור עדיפות לאומית א' ו-ב' שאינם ישובים חדשים ושאינם ישובים סמוכי גבול, תוגבל ההטבה כמפורט להלן:

ביישובים בהם המדד הכלכלי חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 8, תוגבל ההטבה ל -200,000 ש"ח ליחידת דיור לפני מע״מ.

ביישובים בהם המדד הכלכלי חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 9-10תוגבל ההטבה ל-100,000 ש"ח ליחידת דיור לפני מע״מ. (הדגשה שלי – ב.מ)

 

עמדת שר החקלאות ופיתוח הכפר

בטרם קיומו של הדיון במועצת מקרקעי ישראל ביום 8.9.2020 הועבר מכתבו של שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, המתייחס להצעת ההחלטה על הנחות אזור.

המכתב הוצג ונדון בישיבת המועצה ולאחר שהתקבלו הסברים ומענים לסוגיות שהעלה השר במכתב זה, יכולתי לתמוך באופן מלא בקבלת ההחלטה.
בשלב ההתייחסות להצעות ההחלטה טרום ישיבת המועצה סוגיית תקרת ההנחה לא הייתה על הפרק, ולכן לא התייחס השר לכך במכתבו כלל וכלל. (הדגשה שלי – ב.מ)

 

נוסח מתוקן של ההצעה

בדיון שנערך בישיבת המועצה בהצעת ההחלטה, כמעט עד לסופו, לא נדונה תקרת ההנחה כיוון שההצעה כלל לא כללה אותה.
הצעת ההחלטה של נציג אגף התקציבים הועלתה בסוף הדיון ומיד לקראת הצבעה וכאמור ללא ציון של גובה התקרה כלומר, התקבלה החלטה רק על יסוד הצעת ההחלטה המקורית כאשר התיקון המבוקש לא הוצג בצורה מפורטת.

בדיעבד הסתבר כי קיבלנו החלטה ללא מסד נתונים ובחוסר הבנה שלפנינו מחטף שאנו נוטלים בו חלק בלתי מודע. (הדגשה שלי – ב.מ)

 

דירוג סוציו-אקונומי של היישובים או של המועצות האזוריות

תקרת ההנחה שנקבעה בסעיף 4.2.2 (ה) בנוסח הקודם התייחסה לדירוג סוציו-אקונומי של מועצות אזוריות ולא של היישובים עצמם.
לפי נתוני הלמ״ס קיימת רק מועצה אזורית אחת באזורי העדיפות הלאומית שדירוגה הינו 8 והיא המועצה עמק יזרעאל.
האם לכך כיוונה הצעת נציג האוצר? או שמא הכוונה להתייחס לדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים עצמם גם אם המועצה האזורית בדירוג נמוך יותר?!
ואיך אנחנו מתייחסים למגבלה לפי מנגנון תקרת שווי המגרש?!
כלל לא התקיים דיון על כך, כי כאמור ההצעה הזו כלל לא הייתה על סדר היום.
לו הייתה על סדר היום הייתי מעלה את התנגדותי לכך במהלך הישיבה.

התנגדותי לתיקון נשענת על האמור בדברי ההסבר ובנוסף על העובדה שלא ניתן להחיל על מתיישבים חדשים הדירוג הסוציו-אקונומי כבר נמנה על אמות המידה לקביעת אזורי העדיפות הלאומית.

הדירוג הסוציו-אקונומי משקף את מצבה של המועצה או של ישוביה אך איננו משקף את המצב הסוציו-אקונומי של המתיישבים החדשים. לכן הרבה יותר מתאים לקבוע את מחיר התקרה לפי ערכי הקרקע, כפי שאכן נעשה.

 

המסגרת של קבלת החלטות במועצת מקרקעי ישראל

פרק 2 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל מתייחס לאופן בו מתנהלת עבודת מועצת מקרקעי ישראל.
סעיף 2.4 (ד) קובע כי להצעות ההחלטה יצורפו סקירת עיקרי ההצעות כולל התייחסות להיבטים כלכליים.
סעיף 2.4 (ד) מציין כי חבר יכול לפנות להבהרות.

הצעת ההחלטה שבנדון לא נדרשה להבהרות או התייחסות להיבטים כלכליים כי כאמור ההצעה לא כללה סעיף של תקרת הנחה.
סעיף 2.10 בפרק 2 מתייחס להצעת תיקונים להצעת החלטה.

ס״ק (ג)(1) קובע כי לעת תיקונים יובאו ההחלטות להצבעה הן בנוסחן המקורי והן בתיקונים אשר הוצעו להן.
לי זכורה רק הצבעה אחת ולהבנתי זו התייחסה לנוסח המקורי של הצעת ההחלטה.
רק בבדיקה לאחר הישיבה, מול מזכיר המועצה ונציגי רמ״י שהשתתפו בישיבה, הסתבר לי שבהצבעה על הצעת ההחלטה אישרנו כביכול את הצעת התיקונים ולא את ההצעה המקורי.

ס"ק ג(2) וג(3) קובעים כי נוסח מתוקן יועבר לחברי המועצה וכי נהיה רשאים להעיר אליו תוך 5 ימים מיום שהועבר אליהם התיקון.
ס״ק ג(4) מאפשר ישב מחלוקות בדבר הנוסח המתוקן בדיון מחודש במועצה.

בהמשך לכל האמור לעיל, אני מעבירה בזאת את הסתייגותי להצעה המתוקנת ומבקשת לקיים דיון מחודש בהקדם." (הדגשה שלי – ב.מ)

 

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר אילן כהן במשרדנו בת"א.