הנדון: בקשות להיתרי בניה בקיבוץ שאינו משייך דירות

לאחרונה, פנתה התנועה הקיבוצית, באמצעות משרד עו"ד מיתר ליקוורניק טל ושות', למנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עו"ד בנצי ליברמן, בבקשה לשינוי מדיניות רמ"י בעניין דרישתה מקיבוצים, אשר לא קיבלו החלטה על שיוך דירות לחברים ואשר פונים לרמ"י על מנת לקבל הסכמה למתן היתרי בניה, למסור הצהרה, לפיה לא נערך הסכם שיוך והמימון לבנייה מבוצע על ידי הקיבוץ.

להלן עיקר הדברים וציטוטים נבחרים מהמכתב האמור לעיל:

דרישתה של רמ"י למסירת תצהירים לגבי אי המימון, מעוגנת בהחלטת הנהלה מס' 3539, ולפי התנועה הקיבוצית מועלית שלא כדין. לפי התנועה, שיקולי רמ"י צריכים להיות שיקולים תכנוניים בלבד ואין לה להתערב בהסדרים פנימיים שבין הקיבוץ לחבריו, תוך פגיעה באוטונומיה הבסיסית של הקיבוץ ובזכויותיו לפי דין ולפי חוזה החכירה.

"קיבוץ חופשי לממן את פעילותיו באמצעות כל עסקה חוקית, וליטול כהבנתו הלוואות מכל מקור שהוא- בנק, עסק, פרט כזה או אחר, ואף חבר הקיבוץ עצמו. זאת, מבלי שמיהות הצד המלווה תשפיע כהוא זה על זכויות הקיבוץ לעניין קבלתם של היתרי בנייה. השאלה מי מממן את הבניה אינה רלוונטית לסוגיית היתרי הבנייה, והיא מצויה לחלוטין מחוץ לקשת השיקולים הלגיטימיים שרמ"י רשאית לשקול כאשר מתבקשת הסכמתה למתן היתרי בנייה, ככל שזו נדרשת כלל ועיקר."

הדרישה להצהרת אי המימון, היא ככל הנראה, תולדה של תפישה שגויה, לפיה, מימון בנייה על ידי חבר הקיבוץ הוא כרכישת זכות קניינית במקרקעין. לתפישה זו אין כל אחיזה משפטית, שכן, דיני המקרקעין אינם מעניקים זכויות קנייניות לאדם המממן בנייה במקרקעין, אלא אם הוסכם כי ייווצר שעבוד בקרקע לטובת הגורם המממן.

"אם רמ"י סבורה כי מימון הבנייה מייצר שיוך (וכאמור, סברה זו אינה נכונה), הפתרון למחלוקת בנדון אינו טמון בהקפאתם של היתרי בנייה ועצירת הפיתוח של הקיבוצים...

זאת ועוד: בכל מקרה מתן הלוואה על ידי חבר קיבוץ לצורך בנייה אינו בגדר "מימון" הבנייה. משמעותו של מימון היא נשיאה בעלויות הבנייה. כיוון שיהיה על הקיבוץ להשיב את ההלוואה, יש לראות את הקיבוץ כמי שמממן את הבנייה.

הנכם נדרשים אפוא לבטל את דרישתכם בדבר היעדר הסכם השיוך ובדבר מימון הבנייה על ידי הקיבוץ, כתנאי לחתימתכם על הבקשות להיתרי הבנייה של הקיבוצים...