גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 002-2014

שינויי מדיניות מקרקעין במגזר החקלאי

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה ביום 31.12.2013 נתקבלו שורה של החלטות בעלות השלכות משמעותיות על המגזר החקלאי. בהודעת דוברת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מיום 1.1.2014 הוצגו עיקר ההחלטות שאושרו והובאו דבריהם של יו"ר מועצת מקרקעי ישראל השר אורי אריאל ומנהל רשות מקרקעי ישראל מר בנצי ליברמן לעניין החלטות אלו.

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה ביום 31.12.2013 נתקבלו שורה של החלטות בעלות השלכות משמעותיות על המגזר החקלאי. בהודעת דוברת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מיום 1.1.2014 הוצגו עיקר ההחלטות שאושרו והובאו דבריהם של יו"ר מועצת מקרקעי ישראל השר אורי אריאל ומנהל רשות מקרקעי ישראל מר בנצי ליברמן לעניין החלטות אלו.

להלן החלק הרלבנטי מנוסח הודעת רמ"י:

"מועצת מקרקעי ישראל אישרה אמש פה אחד שורה של החלטות המהוות אבן דרך היסטורית במגזר החקלאי.

1. איוש נחלות פנויות. כזכור נושא זה נמצא על המדוכה יותר מעשור ולאחרונה סיים הצוות אשר מונה לכך בחודש מרץ האחרון את עבודתו. עיקרי המלצותיו הן: ביטול הנחלות הלא מאוישות במרכז הארץ ושיווק נחלות אלה בפריפריה בתשלום (בהנחות אזור עד לתקרה של 700,000 ש"ח) למומלצי האגודה.

  1. אבן דרך היסטורית: בעלי נחלה במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים יוכלו להחזיק בחוזה חכירה אישי על חלקת המגורים המגיע ל 4 תקופות של 49 שנים. כיום נחתם חוזה מתחדש עם האגודה לשלוש שנים כך שבעל השטח נחשב רק "בר רשות" . בשנת 1998 התקבלה החלטת מועצה לפיה ייחתמו חוזי חכירה לדורות במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים לתקופה כוללת של 196 שנים כאשר חלקות א' של הנחלה מוחכרות בחוזה אישי לבעל הנחלה. בעקבות מו"מ עם תנועות המושבים גובש נוסח חוזה חכירה. בפני המועצה הועלו עקרונות החוזה. לאור ההחלטה החדשה , ניתן יהיה לחתום על חוזי חכירה עם עשרות אלפי בעלי נחלות, בהתקיים התנאים שנקבעו.
  2. המועצה הרחיבה את ההגדרה לבעלות חקלאית כך שיתאפשר למאות בעלי נחלות להתפרנס בכבוד מעיסוקים נלווים כגון: גידול בעלי חיים, עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית ופעילות תיירותית חינוכית.
  3. הסדר ביניים עם קיבוצים שקיבלו בעבר החלטה על שיוך דירות (החלטת מועצה 751) וטרם החלו בשיוך בפועל. המועצה תאפשר לקיבוץ פרק זמן של כ 24 חודשים לקבל החלטה האם להמשיך בתהליך השיוך, להצטרף להסדר נוסף, ככל שיהיה, או לבטל את החלטת השיוך. ולהמשיך ולקלוט חברים חדשים ולהקים יח"ד נוספות בשטח חקקת המגורים .

יו"ר מועצת מקרקעי ישראל השר אורי אריאל אמר: רשות מקרקעי ישראל והמועצה הנוכחית הוכיחו שניתן לסיים בהסכמה מחלוקות היסטוריות, לטובת הציבור. לאחר שבמשך שנים רבות שרר חוסר אמון בין התנועה ההתיישבותית ורשות מקרקעי ישראל אני שמח שהצלחנו לגשר על הפערים ולפתוח דף חדש ביחסים אלו. ההחלטות שיגיעו לאישור מביאות בפעם הראשונה ביטחון לחקלאים ולמתיישבים כשבנוסף יאפשרו לחקלאים להתפרנס בכבוד תוך עידוד היזמות הכפרית. ההחלטות הללו יאפשרו לכל מתיישב לדעת סוף סוף את זכויותיו וחובותיו ואני שמח שהתנועה ההתיישבותית היא הקטר לפיתרון בעיית הדיור בארץ באמצעות מתן פתרונות דיור לאלפי משפחות הן במרכז הארץ והן בפריפריה"

מנהל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן: הרפורמה ברשות מתקדמת ומאפשרת יותר שיווקים ופתרון בעיות סבוכות שהכבידו על היחסים בין הרשות לבין הציבור. ההחלטות הנוגעות לסוגיית הקרקעות במגזר החקלאי הן מהלך היסטורי שיכול היה להתרקם ולהתגבש רק בגלל המצרף הייחודי של האנשים שישבו בשולחנות המתאימים. הדחיפה של השר אורי אריאל שהוא במקור קיבוצניק מעמק בית שאן, הכבוד וההערכה הרבים שאני רוחש להתיישבות באשר היא כמעשה ציוני וחברתי מן המעלה הראשונה יחד עם ההכרה שאני מחויב בשימור האינטרס הציבורי ובעשיית סדר ופישוט הליכים ושחרור קרקעות הם אלה שהניעו ואפשרו את השגת ההחלטות הדרמטיות."

אנו מצפים לקבלת נוסח ההחלטות הסופי כדי להציג בפניכם את התייחסותנו המלאה. נקדים ונציין כי אין בהחלטות אלו משום בשורה חדשה, או "אבן דרך היסטורית", כפי שהוצהר בחגיגיות, כי אם הרעה משמעותית בזכויות המגזר החקלאי.

להלן תמצית הערותינו הראשוניות:

חוזה החכירה לדורות למושבים ולחבריהם

בשלב זה, ובהתייחס לנוסח ההודעה ולדברים שנאמרו (אשר הובאו לעיל), חשוב לציין:

א. "בעקבות מו"מ עם תנועות המושבים גובש נוסח חוזה חכירה" – הליך המו"מ לא הבשיל לכדי נוסח מוסכם, ודאי שלא מוסכם על ידי כלל תנועות המושבים, כפי שמרומז בהודעה. גם המילה "גובש" אינה מלמדת נכונה על התנהלות ההליך (המילה "הוכתב" מתאימה יותר).

ב. "לאור ההחלטה החדשה, ניתן יהיה לחתום על חוזי חכירה עם עשרות אלפי בעלי נחלות, בהתקיים התנאים שנקבעו" – נדגיש, נוסח חוזה חכירה לדורות אושר כבר לפני יותר מ-24 שנים בהחלטה 416 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 11.05.1989, שהינה בתוקף ומחייבת את רמ"י לנהוג לפיה (חוזה בן עמי), ולכן זכות החתימה על חוזה החכירה לא התגבשה "לאור ההחלטה החדשה".

יש לשים לב לסייג "בהתקיים התנאים שנקבעו" - ההחלטה שאושרה היא החלטה הפוגעת פגיעה קשה בהתיישבות החקלאית. העקרונות שנקבעו לחוזה החכירה ובפרט תנאי הסף הדרקוניים שנקבעו בה, יעכבו לתקופה ארוכה חתימה על חוזה חכירה בעתיד הנראה לעין.

איוש הנחלות הפנויות במושבים

כזכור, למרות הקבוע בחוזה בן עמי ובהחלטות המועצה המקנות לאגודת המושב זכויות חכירה על כלל תקן הנחלות במשבצת הקרקע, כולל הנחלות המאוישות (עבורן אף שולמו דמי חכירה במשך השנים), הקפיאה רמ"י, בחריגה מסמכות, את איוש הנחלות הפנויות מזה למעלה מעשור ("נושא זה נמצא על המדוכה יותר מעשור").

זכויות האגודה במקרקעי המשבצת ובנחלות הבלתי מאוישות הן זכויות קנייניות של בעלי חוזה חכירה לדורות בעלי זכות קניינית בקרקע זכויות אלה מושרשות בקרקע בזיקה היסטורית רבת שנים מלפני קום מינהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י).

ראו פירוט והרחבה בחוזרינו באתר האינטרנט של משרדינו בפרק "איוש נחלות".

שימושים נלווים לחקלאות

ההחלטה נותנת ביטוי לצמצום תחולת הגדרת הפעילות החקלאית בשטח הנחלה, זאת בניגוד למגמה העולמית. בעוד שכל השימושים הנלווים הינם האינטגרליים לפעילות הכפרית החקלאית המודרנית, ולפיכך חוסים תחת תשלום דמי החכירה השנתיים לנחלה, באה ההחלטה החדשה וקובעת חובת תשלום, בשיעור מלא, בגין אותם שימושים (בכפוף להנחות אזור).

כמו כן, לפי ההחלטה, יגרעו שטחי המבנים לעיבוד תוצרת חקלאית ושטחי מבנים חקלאיים בהם תותר מכירת תוצרת חקלאית במסגרת פעילות תיירותית וחינוכית, ממכסת שטחי משבצת הנחלות בהן יותר שינוי יעוד לתעסוקה על פי החלטה 1226 (60, 80 או 120 דונם נטו לפי אזורי העדיפות בהתאמה).

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.