בהחלטת הממשלה מיום 24.4.01 בעניין הדרכים לשיפור משק המים בישראל הוטל על מינהל מקרקעי ישראל "להסדיר את תחום החכרת הקרקע להקמת מפעלי מים והתפלה, לרבות נושא דמי החכירה".

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 30.9.01 אושרה ההחלטה הבאה:[1]

1. "הגדרות"

   1.1. היזם- מי שקיבל רשיון התפלה מנציב המים של ממשלת ישראל להקמת מפעל מים והתפלה.

   1.2. מפעל מים והתפלה- מתקנים לטיהור מי שתייה ומתקנים לאגירת מי שתייה.

   1.3. הקרקע תוקצה על בסיס תוכנית בנין עיר תקפה.

2. מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) רשאי להתקשר בעסקה במקרקעין עם היזם אשר זכה במכרז של ממשלת ישראל להקמת מפעל מים והתפלה.

3. הקצאת הקרקע מותנית בכך שנציב המים ייתן המלצה לגבי גודל הקרקע ויאתר את המקום הדרוש ליזם להקמת המתקנים.

4. קרקע להקמת מיתקן למפעל מים והתפלה תוקצה בתנאים המפורטים להלן:

   א- היזם יחתום על הסכם הפיתוח.

   ב- היזם ישלם מראש לתקופה של 49 שנה את דמי החכירה השנתיים בשיעור של 2% לשנה מערך הקרקע למתקנים.

   ג- לאחר הקמת המתקנים יחתום היזם על הסכם חכירה.

   ד- שונה יעודה ו/או שימושה של הקרקע בתוכנית בנין עיר תקפה, או חדלה הקרקע לשמש לייעודה יבוא ההסכם לסיום והקרקע תוחזר למינהל כשהיא נקייה מכל אדם או חפץ.

   ה- חדלה הקרקע לשמש למטרה האמורה על היזם לשקם את הקרקע על חשבונו כך שהקרקע תוחזר למינהל במצב שהייתה בו ערב הקצאתה ליזם.

5. באזורי עדיפות לאומית יחולו שיעורי הנחה כפי שאושרו ע"י הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל".