למשמעויות המרות מים שפירים במי קולחין משמעויות בכל הנוגע לזכויות המשקים והיבטים נוספים כדלקמן:
- יחס המרה- עד לסוף שנת 2000 היה נהוג יחס המרה של 1:1.2, קרי, על כל מ"ק מים שפירים המוחזרים למדינה מקבלים הקצאה של 1.2 מ"ק מי קולחין. בכוונת הנציבות לשנות יחס זה בשנה הנוכחית ל- 1:1.
- איכות מי הקולחין- איכות מי הקולחין, ע"פ תקני משרד הבריאות ואיכות הסביבה הנוכחיים, נחותה משמעותית למים השפירים.
המגמה המסתמנת לשנים הקרובות הינה, להעלות את רמות הטיהור וכפועל יוצא את איכות המים (מחייב חקיקה ראשית וחקיקות משנה).
- הקטנת השאיבה מהבארות – הקטנת השאיבה, למפיקים להם בארות, בעקבות ההמרה מעמיסה על המים הנותרים עלויות ניכרות נוספות דבר הנכון בחלקו גם לתקופה של קיצוצים ניכרים בהקצבות למים השפירים.
- זכויות בגין מכסות עבר לעניין הפיצויים על קיצוץ במכסות המים- ההמרה מקטינה את בסיס 89' (מכסת הבסיס) של המשק, למשקים אשר ממוצע השימוש בשנים 98'-96' שווה או גבוה ממכסת 1989 תהיה פגיעה מהותית בפיצוי.
למשקים בהם ממוצע השימוש נמוך ממכסת הבסיס הפגיעה תהיה קטנה יותר. כל זה בהנחה, שמתכונת הפיצוי שניתנה בשנים 1999-2001 תהיה דומה גם בעתיד.
- מעמד זכויות המים כנכס בידי החקלאי – השופט דוד חשין דחה את עמדת החקלאים וקיבל את עמדת המדינה בנושא זה אגב החלטתו לקבל את טענת החקלאים בעניין חישוב הפרשי הצמדה לפיצויי מים 1991 ששולמו באיחור (ראו חוזרנו 43/99). מנגד קיימות חוו"ד משפטית לפיה המכסה הינה נכס בידי החקלאים.
השיקול העיקרי להמרה צריך להיות המחסור הקריטי והמתמשך במים השפירים מול החלופות למחסור שהן הקטנה עד חיסול גד"ש וחלק מהמטעים בטווח הקצר.
בטווח הארוך קיימת אפשרות אחת ויחידה והיא שימוש במים אחרים, קולחין, התפלת בארות וכו'.
במערכת השיקולים יש להביא בחשבון את אפשרויות הקמת מערכות איגום ושינוע מי קולחין ללא סיוע המדינה וכמו כן את השפעת השינוי החזוי בתיקני הטיהור על מחיר המים לצרכן הקצה.
בעניין פרטים והבהרות נוספים ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בת"א.