לאחרונה הוצאה על ידי רשויות מס הכנסה חוזר מקצועי בנוגע לנושא זיכוי ממס בגין תרומות למוסד ציבורי. בין הוראות החוזר המקצועי יש הוראות הרלוונטיות לקיבוצים כדלקמן:
א. תקרת הזכוי
עפ"י סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ובהתאם לתיקון מספר 124 לפקודה שתחולתו נקבעה לגבי תרומות שתרם אדם בשנת המס 2000 ואילך, זכאי נישום לקבל זיכוי ממס בגין תרומתו לקרן לאומית או למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9 (2) לפקודה, אם שר האוצר קבע אותו לעניין זה, באישור ועדת הכספים של הכנסת . שיעור הזיכוי עומד על 35% מסכום התרומה ובלבד שסכום התמורה בשנת המס עולה על 340 שקל ולא יותר מתקרת סכום של 2,000,000 שקל בשנת המס 2000
(480,000 לשנת המס 1999) אך בשום מקרה לא יותר מ- 30% מההכנסה החייבת, עפ"י הסכום הנמוך.
סכום תרומה העולה על התקרה המותרת לזיכוי בשנת מס בה נתרם, אך אינו עולה על התקרה בשקלים הקבועה בסעיף 46 לפקודה, יועבר לשנות מס העוקבות ויזוכה מהמס בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס, כאמור, בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי, המותרת באותה שנת מס.
סכום תרומה המועבר משנה לשנה, יועבר בערכים נומינלים.
במקרה שתיווצר חריגה מתקרת סכום תרומה המותרת הנובעת מהעברת סכום תרומה משנת המס הקודמת, יובא תחילה בחשבון לצורך חישוב הזיכוי סכום התרומה המועבר, משנה קודמת.
ב. פרסום מוסדות ציבור מוכרים לעניין תרומות באינטרנט לשימוש הציבור הרחב
מוסדות מוכרים לעניין תרומות מופיעים באתר האינטרנט של משרד האוצר אשר כתובתו היא:
ג. מובהר כי המידע מהאינטרנט הינו בבחינת אמצעי עזר בלבד וכי זכותו של התורם לזיכוי תיקבע עפ"י אישור בר תוקף המצוי בתיק המוסד או ברישומי מחשב ש.ע.מ.
ד. תשלום למוסד ציבורי שכנגדו מתקבלת תמורה
כאשר כנגד תשלום מתקבלת תמורה, אין התשלום מהווה תרומה ויש להוציא קבלה נפרדת רגילה בגינה לא ינתן זיכוי ממס. כאשר מדובר בתשלום מעורב, שחלקו בגין תרומה וחלקו בגין שרות או נכס, תוצאנה שתי קבלות נפרדות. זיכוי ממס ינתן בגין מרכיב התרומה בלבד.
ה. העדר פרטי המוסד הציבורי על קבלה
לא יותר זיכוי בגין קבלה שאינה נושאת את פרטי המוסד הציבורי שם, מספר תאגיד וצורת התשלום (בשיק, במזומן, בכרטיס אשראי או בהוראת קבע).
ו. תשלום שכנגדו קיבל התורם תמורה מלאה
במקרים בהם ניתנה תמורה כנגד התרומה לא ינתן זיכוי. ישנם מקרים בהם מוסדות המספקים שרותים שונים (כגון: בית אבות, תאטרון, קונסרבטריון, מרכז קהילתי. בי"ס, גן ילדים, ישיבה, חוגי ספורט שרותי בריאות וכיוצ"ב) תמורת תשלום, מוציאים קבלה על תרומה. כן ישנם מקרים בהם מוסדות מקבלים דמי חסות או מימון מגופים עסקיים תמורת פרסום, לעיתים מצוין הדבר בגוף הקבלה , יש לשים לב לכך ולא להתיר הזיכוי.
המקרים בהם מתעורר חשד לקבלת תמורה יש לדרוש הסבר מהנישום
מובהר כי תמורה לעניין זה תיבדק עפ"י מבחנים כלכליים כלומר, אם נתקבלה תמורה בעלת בעלת ערך כלכלי, התשלום בגינה לא יחשב כתרומה.
ז. דיבדנד כתרומה
אם חברה מחלקת דיבידנד במסוה של תרומה אין ליתן זיכוי. מקרים אלה יש להביא לידיעת הרפרנט המקצועי בנציבות.
ח. לא יותר זיכוי על סמך חוות דעת רואה חשבון שלא צורפו אליה הקבלות המקוריות.
ט. "תקרה" ו"רצפה" של סכום תרומות המותר לזיכוי על ידי הקיבוץ
לשיטת חישוב המס על הכנסתו של קיבוץ כאמור בסעיף 57 לפקודה, ישנה השלכה על "תקרה" ו"רצפה" של סכום תרומות המזוכה ממס עפ"י סעיף 46 לפקודה. מאחר והזיכוי ממס הוא אישי הרי שגובה ה"תקרה" ו"הרצפה" ברמת הקיבוץ מושפעים ממספר חברי הקיבוץ ואלה יהיו כדלקמן: "רצפת" הסכום שיזוכה ממס שווה למספר החברים מוכפל בסכום המינימלי של סכום תרומות בגינו ניתן זיכוי ממס. באותו אופן, תקרת הסכום שתזוכה ממס שווה למספר החברים בקיבוץ מוכפל בסכום המכסימלי של סכום תרומה בגינו ניתן זיכוי כקבוע בסעיף 46 לפקודה בכפוף למגבלה של 30% מההכנסה החייבת .(לדוגמא: ה"רצפה" לשנת 2000 תהיה 340 ₪ X מספר חברי הקיבוץ.
תקרת הסכום שתזוכה ממס לשנת 2000 תהיה 2,000,000 ₪ X מספר חברי הקיבוץ* או 30% מההכנסה החייבת של הקיבוץ, ע"פ הנמוך).
עם זאת , עפ"י תיקון 124 לפקודה (שתחולתו החל משנת המס 2000) ניתן להעביר עודף זיכוי שלא נוצל לכל אחת משלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי.